מתודולוגיה להתמודדות עם אי-הוודאות בעתיד
פורסם במסגרת פרויקט 'תחזית קיימות לישראל 2030'.
שיטת פיתוח תסריטים לשם ניתוח התרחשויות עתידיות, מאפשרת לקובעי המדיניות לחשוב מחוץ לקופסה, להיערך לקראת מצבים חדשים, ובצורה זו – לקבל החלטות באופן מושכל וחכם יותר. הדגש בתסריט הוא על מה שעשוי לקרות, ולא על מה שבהכרח יקרה. התסריט אינו מיועד לקדם אידיאולוגיה חלופית לזו הקיימת, אלא לעודד חשיבה פתוחה המסוגלת להיערך לקראת מגוון רחב של התפתחויות.
לדברי מנחה פיתוח התסריטים במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, פרופ' שלמה חסון, "בניגוד לדרכים אחרות לחשיבה על העתיד – כמו ניתוח מגמות העבר, תחזיות כמותיות וסימולציות – התסריט הוא כלי שימושי במיוחד במצבים מורכבים המתאפיינים באי- ודאות גבוהה ובשינויים בלתי צפויים. במקרים כאלה, ערכן של תחזיות המבוססות על המשך המגמות הוא דל יחסית".
התסריט הוא סיפור המתאר עתיד אפשרי, אך אין הוא החזון הרצוי וגם לא תחזית. בדרך כלל, ההעדפה הניתנת לתפיסה הקיימת היא החסם הראשי בדרך לחשיבה פתוחה. על כן, פיתוח תסריטים שונים מעורר את החשיבה על דגמים ותהליכים שבדרך כלל נוטים להתעלם מהם. הניסיון ביצירת תסריטים מראה כי ביכולתם לשפר את ההבנה של התהליכים המתחוללים, ללטש את הניתוח ולסייע בגיבוש חשיבה אסטרטגית.
תסריט המושתת אך ורק על מה שידוע כיום על המערכת הסביבתית אינו מסייע להתכונן לקראת הבלתי צפוי, אך חשוב מאוד להכיר את התהליכים, המנגנונים והדגמים הקיימים, ולברר מה יכול לגרום ליציאה מהם לעבר מצב עתידי חדש. בשל כך, יש תועלת רבה בפיתוח תסריט של "עסקים כרגיל" ובשימוש בו כנקודת התייחסות ליציאה אל תסריטים אחרים. מטרתו של תסריט "עסקים כרגיל" במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030 נועד בדיוק לשם כך: הוא מושתת על בחינת התהליכים שעיצבו את הסביבה בישראל בשנים 1948- 2011 ועל זיהוי הדגם הסביבתי שיווצר בעקבות המשך תהליכים אלה.
פיתוח התסריטים מבוסס על תיאוריית המערכות המורכבות. במסגרת זו אותרו הגורמים המרכיבים את המערכת, נבדקו ההשפעות ההדדיות, זוהו הגורמים המניעים העיקריים ואי-הוודאויות, ונבחנו ההשפעות של כל אלה על הסביבה, על רווחת האדם ועל עמידותם של שני אלה.
הגורמים המניעים את המערכת חולקו לשתי קבוצות עיקריות: גורמים אקטיביים, שבעיקר משפיעים אך פחות מושפעים, וגורמים קריטיים, המשפיעים אך גם מושפעים. הגורמים הקריטיים מתחלקים לשני סוגים: גורמים ודאיים, שניתן לחזות במידה גבוהה של ודאות את התפתחותם, וגורמים בלתי-ודאיים, שאת התנהגותם קשה לצפות. הגורמים הקריטיים הוודאיים – כמו גידול באוכלוסייה– מופיעים בכל התסריטים. לעומת זאת, הגורמים הבלתי-ודאיים הם אלה שמפצלים בין התסריטים.
בנוסף לתסריט "עסקים כרגיל" פותחו שישה תסריטים חלופיים שקובצו בארבע קבוצות עיקריות לפי מידת הדומיננטיות של המנגנונים השונים – מנגנון השוק, המנגנון הפוליטי, המנגנון הגיאופוליטי והמנגנון החברתי.
שיטת פיתוח התסריטים היא כלי מתודולוגי-מדעי מרכזי בפרויקט. שיטה זו פותחת אופציות להתפתחויות שונות בעתידה של מדינת ישראל.
המחאה החברתית המחישה היטב את הצורך בפתיחות לתסריטים שונים. התפרצותה בקיץ 2011 הפתיעה רבים אך היא כבר הועלתה חודשים קודם לכן כאפשרות עתידית בתסריטים שפותחו במסגרת הפרויקט, בין השאר בעקבות הפערים הקיצוניים השוררים בין עשירים לעניים בישראל.
