הישארו מעודכנים

    סגור
    01 דצמבר

    | 2020 | 09:00

    שולחן עגול: השפעות הקורונה על ירושלים

    • למוזמנים בלבד
    • דיגיטלי
    • למוזמנים בלבד
    • דיגיטלי
    שולחן עגול: השפעות הקורונה על ירושלים

    מכון ירושלים יזם דיון על השפעות הקורונה על העיר ירושלים. הוצגו עדויות לשינויים העירוניים שהצטברו עד כה ומשמעותם, ונחשפו תפיסות אנשי מקצוע לגבי ההשפעות שישארו בעיר לטווח ארוך ואלו שיעלמו בחלוף הקורונה. הדיון כינס (דיגיטלית), לראשונה זה חודשים, שלל גורמים עירוניים ומחוזיים המנהלים את ההתמודדות עם משבר הקורונה מאז פריצתו. 

    השפעות הקורונה – סוגיות עיקריות לדיון:

    1. מהן ההשפעות של מגפת הקורונה לטווח הרחוק? אילו דפוסי התנהגות היא תותיר אחריה?
    2. האם, בעקבות הקורונה, מרכז העיר, מוקדי התעסוקה והמסחר יעברו שינויים (נטישת משרדים, סגירת חנויות, שינוי דפוסי צריכה) ואם כן – כיצד ניתן להיערך לכך?
    3. כיצד יכולה הקורונה להוביל למימוש הפוטנציאל הטמון בחיי השכונה, וכיצד ניתן לקדם זאת? (הרחבת מערך השירותים השכונתיים/מקומיים, מרחבי עבודה משותפים שכונתיים, micro mobility ועוד).

    מה שהיה הוא לא מה שיהיה

    את הדיון הנחה ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים. לדבריו, הדיון התכנס לאור ההבנה שאנחנו לא יודעים עד מתי תימשך שגרת הקורונה, אך מרגישים שחלק מההשפעות שחווינו בחודשים האחרונים ימשיכו איתנו גם אחרי. 

    עמיתת המחקר ולרי ברכיה הציגה סקירה של השפעות הקורונה וסוגיות מהעולם ומישראל. ברכיה שותפה לכתיבת מחקר השוואתי בינלאומי על השפעת הקורונה על ערים בעולם. מסמך הרקע לדיון 

    מצגת

    "לפני הקורונה היינו בכיוון טוב"

    לדברי ברכיה, בתקופה שטרום הקורונה היתה תנופה של התחדשות עירונית, עלייה בפעילות העסקית, מעבר של צעירים למרכז העיר ומגמות של קידום העירוניות לצד היבטים של קיימות, חיסכון במשאבים והתייעלות.

    הקורונה גרמה לירידה של כ-80% מהשימוש בתחבורה ציבורית במקומות שונים בעולם, צמצום שכירויות משרדים וסגירת עסקים. בחודשים הראשונים האמנו שהקורונה תיעלם, ומיד יחזור המצב לקדמותו. אך כעת נראה שלא כך הדבר. אחת הסיבות לכך היא הזינוק קדימה של כלים דיגיטליים: דיגיטליות היתה עוד קודם לכן, אך עכשיו התחום עבר קפיצה משמעותית, והעולם לא יחזור חזרה: גם דפוסי צרכנות השתנו ללא היכר.

    השינוי המהותי ביותר בעיר : דפוסי התעסוקה

    לדברי ברכיה, היו מדינות שהובילו עוד קודם בעבודה מהבית – כמו הולנד. ישראל לא הייתה ביניהן: ב- 2018 כ-3% בישראל עבדו מהבית, ועכשיו קפצנו בבת אחת ל -50%. OECD מעריכים שגם בחלוף המגפה כ-30% מהעבודה תתקיים מהבית. מגמות ורתיעה של עשרות שנים נשברו – הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים.

    השלכות אפשריות של העידן הדיגיטלי על העיר

    דפוסי הצרכנות הדיגיטלית היו כאן קודם, ועכשיו הקורונה הטתה את הכף באופן משמעותי:

    השלכות שליליות

    השלכות שליליות עשויות לחול בעיקר על מרכזי ערים – צמצום קניות ברחוב, צמצום בכח הקניה, צמצום של הביקוש למשרדים. אם ההשלכות השליליות יתממשו, מה צריך להיות השימוש למשרדים ושטחי מסחר ריקים? 

    איננו יודעים: האם הקורונה משפיעה על שיקול במקום המגורים? אם הנחת המוצא היא שאנשים עובדים מהבית, הרי שירצו לעבוד במקום מרווח, עם גינה. אם כך, אנשים בעלי הכנסות גבוהות ואמצעים לא חייבים להגיע לעבודה בעיר – ויהפכו לנוודים דיגיטליים (Digital nomads). בפועל, סביר שמרבית האנשים ירצו לפחות מידי פעם להגיע למשרד. בעולם מתפתח מודל היברידי של עבודה חלקית מהבית וחלקית מהמשרד. ובישראל? איננו יודעים עדיין מהן ההשלכות על מגמות הפרבור; מינהל התכנון עשה עבודה יפה מאד על השמשת יחידת הדיור העירונית לעבודה מהבית. 

    השלכות חיוביות

    איננו יודעים כיצד תשפיע הקורונה על שיקולי בחירת מקום מגורים, כאמור. יש כאן פוטנציאל להסתכל על השכונה לא כמקום מגורים, אלא כמקום לכל הפעילויות – תעסוקה, בילוי, מרחבים, תרבות, שירותים. השלכות חיוביות יכולות לכלול התחזקות השכונה – חנויות שכונתיות, מרחבי עבודה שכונתיים, סטודנטים שנשארים באזור המגורים שלהם (אם כי זוהי משמעות שעשויה להיות קשה לירושלים). לא להפריד בין שימושי קרקע אלא לחזק אותם. כך אנחנו עוברים למודל שכבר אומץ בערים בעולם – מודל ה-15 דקות – הכל צריך להיות קרוב לבית בהליכה ואופניים. פריז אימצה את המודל הזה ופועלת לפיו כבר בשנים האחרונות.

    דיון פתוח ותגובות

    מצב התעסוקה והעסקים בירושלים

    לדברי אמיר חכימיאן, מנהל האגף לקידום עסקים בירושלים, אין ספק שקיימים כיום איומים רבים על המגזר העסקי בעיר. עם זאת, קיימות גם הזדמנויות רבות. עלינו להבין שאנחנו צופים בגרף שצורתו אינה V אלא W: אנחנו חווים עליות ומורדות, והשיקום אמנם יהיה איטי, אך יתרחש.

    האגף לקידום עסקים: שלושה נתיבים להתמקדות בתהליך השיקום העסקי

    1. תמיכה בעסקים במרכז העיר: מרכז העיר הוא הברומטר של ירושלים. מחנה יהודה סובל כרגע, אבל צופים התאוששות מהירה. במרכז העיר – משער יפו ועד תחנה מרכזית – האגף חושש מכדור שלג של נכסים נטושים. כרגע אחוז הנכסים הנטושים במרכז העיר עומד על 6.5%, נתון לא מאד גבוה. עם זאת, האגף מזהה כי הרחובות הקטנים נמצאים בסכנה מוגברת: חבצלת, שלומציון המלכה, ההסתדרות ודומיהם – 10% מהנכסים בהם נטושים. האגף פועל כדי למנוע היווצרות כדור שלג של נטישת עסקים, שיהיה קושי להתמודד עימו. אחד מהכלים שקידמו לאור זאת, הוא מימוש היוזמה של מתכנן רובע מרכז תמיר מנצור כרמל – 'יוזמת המדרחובים' – יוזמה על פיה הרשות הוציאה שולחנות למרחב הציבורי וקידמה רכישת מזון מהעסקים באזור. זאת מתוך תפיסה שכאשר יש שיח על התערבות הרשות ברחובות מרכז העיר, זהו חיזוק פסיכולוגי לתודעה של אנשים שמותר לצאת קצת לרחובות ולקנות. עוד חשוב לקדם אירועי תרבות מכוונת עסקים. לא אירועים כמו ה FRONT STAGE שמציבים מחסומים בכל העיר ומביאים אנשים לעיר בימי שישי בשעה 15:00, כאשר העסקים סגורים, אלא מדרחובים ואירועי תרבות שבועיים יומיומיים שמשתלבים טוב יותר עם העסקים. 
    2. מתן שירות לעסקים הפועלים מהבית: רב העסקים הקטנים הללו לא היו ברדאר העירייה בעבר, בין השאר עקב היעדר קבלת ארנונה מסחרית מהם. כיום רואים בהם כמי שבעתיד יוכלו לצאת למרחבי עבודה שכונתיים, וככל שיגדלו גם יאכלסו משרדים גדולים וכן הלאה. העירייה מבינה כי צריך לייצר ערך עירוני עבור האוכלוסייה שעובדת היום מהבית, וזאת גם כדי להתמודד עם סכנת הפרבור שהוזכרה לעיל – אם העיר לא יודעת לייצר לבעלי עסקים ערך, הם עשויים לעזוב את העיר או לא תהיה להם מחוייבות מיוחדת לגור בעיר מסויימת.
    3. מסעדות ובתי קפה: ענף המסעדנות נכנס לקורונה כאשר הוא חבול מלכתחילה. מצד אחד ירושלים חוותה תנופה קולינרית ופריחת בתי אוכל, ומצד שני העסקים הללו עובדים על בסיס תזרים ושוטף +30 ונתקלו במשבר ארוך שלא היו מוכנים אליו כלל. עם זאת, מסעדות ובתי קפה הם עוגן לשוטטות בעיר, והם המפתח לחזרתו של מרכז העיר. 

    היערכות לעידן העסקי הדיגיטלי הפכה לתכנית חירום מיידית

    חכימיאן סיפר כי עוד טרום הקורונה היתה הבנה שמרכז העיר נחלש בתחרות אל מול הדיגיטל, וכי יש טווח של 5-10 שנות עבודה לקידום מודל היברידי הלוקח בחשבון את העשייה העסקית הפיזית והדיגיטלית במקביל. פותחו עקרונות על פיהם העירייה צריכה להתערב בעשייה כדי להחזיק את התושב במעורבות עם מרכז העיר, באמצעות כלים כגון מיצגי רחוב, צילום ותחרויות ברשתות החברתיות ועוד.

    הקורונה הגיעה ויצרה צורך בתכנית ותגובת בזק: האגף יצא בתכנית תוך 24 שעות להקמת אתרי סחר מקוונים לעסקים. האגף ציפה להגיע למאות עסקים בירושלים, והגיע בפועל ל-8. חוו זאת ככשלון, אך גם למדו כי העסקים לא היו ערוכים ולא בשלים למתכונת העבודה הדיגיטלית – לא די להקים להם אתר, לאתר יש מטרה והעסקים צריכים לדעת למכור: לצלם פריטים, לתעד ולחשוב על לוגיסטיקת שילוח. כעת שונתה התכנית והאגף בונה אתרים לעסקים בליווי תכנית סטודנטים להנדסה וניהול. שינוי ניכר גם בחיבור העשייה העסקית במזרח ירושלים למהלך: בתחילת הקורונה עסקים אלו נמנעו מהקמת אתרי סחר עקב הצורך בחיבור למסופי אשראי. בעלי העסקים היו רגילים לעסקים במזומן בלבד. עם זאת, כעת רבים מהעסקים המשתפים פעולה עם האגף הם ממזרח ירושלים.

    תעשיות ההייטק והביוטק הירושלמיות לא נפגעו

    איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי של הרשות לפיתוח ירושלים, ציין כי יש חברות הייטק שנסגרו, אך זה לא בהכרח דבר רע, בתחום שבו הצורך להשיג עובדים טרום המשבר היה מטורף. היינו שניים בשכר לסיליקון ואלי. עוד, ברבעון שלישי של 2020 ראינו עליה חוזרת בשכר בהייטק. בתחום הביוטק רואים עליה במענקי מחקר ובהשקעה ממשלתית, ויש פוטנציאל להגדלת נתח שוק. קיימות גם דוגמאות לחברות שגייסו עשרות עובדים בתקופת הקורונה.
     

    החדשנות כמילת קוד להיעלמות משרות עתידית – והצורך לתת לירושלמים השכלה אקדמית 

    עוזר סיפר על השקעות גדולות מאד בעולם של בנקים, חברות ביטוח ושל חברות טכנולוגיה, בסעיפי 'חדשנות'. על פניו זה נראה מבורך – אבל זה יוביל לירידה דרמטית של העסקת עובדים בתחומי שירותים חצי טכנולוגיים. עוזר מעריך כי תוך 5-10 שנים יהיו משרות שיעברו מן העולם, וכי ההשקעה בטכנולוגיה תוציא הרבה אנשים משוק התעסוקה. המשרות הקטנות לא ישרדו וחשוב לשים לב לזה בעיקר בקרב הקהילה החרדית.
    כל סיפור ה- bootcamp – הכשרה טכנולוגית של שלושה –ארבעה חודשים יעלם מהעולם. ישראל היא שוק תעסוקה נורא יקר, ונהיה הראשונים שאצלם זה יעלם. אנחנו נתעסק בזה בעשורים הבאים. אנחנו צריכים לדחוף את האוכלוסיה הגדולה והחרדית בירושלים להגיע לאקדמיה. 

    תחומים שעשויים להתפתח: פארמה ועיצוב טכנולוגי

    עוזר צופה שרעיונות רבים יצאו בקרוב מהאקדמיה ויעברו למגזר העסקי, בשני תחומים עיקריים: פארמה ועיצוב טכנולוגיה (גיימינג/ פיתוח מוצרים על בסיס עיצוב). הדבר נעוץ בשילובים שונים של עבודת האקדמיה בצלאל (תחום עיצוב) והאוניברסיטה העברית (טכנולוגיה)

    אין נטישה דרמטית של משרדים בירושלים

    לדברי עוזר, בבדיקת חמשת המשכירים הגדולים של ירושלים – אין נטישה דרמטית של משרדים בירושלים (עד 2% מהמשרדים). אנחנו באחוז תפוסה מאד גבוה, למעלה מ-90%. במסחר יש נטישה, במשרדים זה זניח לחלוטין. השוכר הגדול בירושלים הוא המגזר הציבורי ובו אין שינוי. זאת לעומת נטישה של כ-20% מהמשרדים בתל אביב. ההבדל נעוץ בסוג המשרדים היושבים בעיר. בתעשיית ההייטק יש דברים קשיחים שיותר קשה להעביר לעבודה מהבית, להבדיל ממשרדי עורכי דין ורואי חשבון. בירושלים, חברות מוביליי ולייטריקס השקיעו במערכי בדיקות עצמיים כדי להחזיר את העובדים למשרד לפחות ל 3-4 ימים בשבוע. 

    עוד סיפר עוזר כי אין ירידה בדרישות המשרדים העתידיות הנבנות כיום בהר חוצבים.

    עלייה בעבודה מהבית – חדשות טובות למניעת גודש בדרכים 

    אודי הורוביץ, מתכנן תחבורה בצוות תכנית אב לתחבורה, העיד כי לעלייה בעבודה מהבית יש השלכות חיוביות על נושא הגודש בכבישים. שימוש אחד שהצטמצם משמעותית הוא נסיעות לצורכי ישיבות, וזהו היבט מבורך. הורוביץ סיפר שבתכנית אב לתחבורה סיימו לבנות חמישה חדרי ישיבות, בדיוק רגע לפני הקורונה, והציע שבעתיד איזון נכון יהיה קיום מפגש פיזי כל פגישה שלישית. עוד הדגיש הורוביץ שהמיקרומוביליות הקטנה ביותר, והחשובה ביותר בעיר, היא הליכה.

    עם זאת ציין הורוביץ שני גורמים המקשים על תכנון תחבורה והעצמת השימוש העתידית בתחבורה ציבורית:

    1. אנשים רכשו רכבים בקורונה – יש קהל משתמשי תח"צ שהלך לאיבוד
    2. תכנון התחבורה קשור בדאטה. אם אין פעילויות במרחב, קשה מאד לדעת מה הדאטה, ומה מההתנהגויות הנוכחיות ישאר לאורך זמן.

    קידום תשתיות תחבורתיות מתאפשר בקלות יחסית

    הורוביץ סיפר שלאחרונה פורסם מכרז אחד מתוך שני מכרזי האוטובוסים, שהיו תקועים שנים. למעט זאת, גם עבודות על התשתית התחבורתית בירושלים הואצו בחודשים האחרונים: 

    לא ישנתי בלילות בגלל התכנון לנתב את התנועה לנתיב אחד בצומת פת, ועכשיו זה עובד כמעט חלק -בגלל הקורונה. דברים שהיו אמורים להיות מאד כואבים ברשת התחבורתית הירושלמית – אנשים בכלל לא שמעו עליהם ויש התקדמויות מהירות.

    ירושלים לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מרכז העיר

    דנה בורשטיין, מנהלת תחום מרכז העיר, חברת עדן, אמרה כי ירושלים היא עיר מופרדת מאד מבחינה טופוגרפית, ומרכז העיר הוא המקום היחיד בו מתקיים חיבור אותנטי וחי של קהילות העיר. חיזוק השכונות הוא נכון וחשוב – אך לא על חשבון מרכז העיר. מרכז העיר היה חלש בעבר, והשתקם: את הרכבת הקלה העבירו לאחר דיונים רבים ברחוב יפו, וזהו מהלך שהתקבל בביקורת אך הצליח מאד, עקב ההצלחה בהנגשת המרחבים הציבוריים במרכז העיר ויצירת מרחב ציבורי איכותי: שילוב אופניים היכן שניתן, והפיכת מרכז העיר לרובע מוטה הולכי רגל. 

    חוסר ברירה מול נוחות – וחשיבותו של הזולת לאדם

    בורשטיין ציינה כי תרבות אינה בידור, ולא ניתן לצרוך אותה אינטרנטית. מהנדס העיר ביקש מצוות אדריכל העיר לבדוק כיצד ניתן להעביר תרבות לשכונות, וזוהי בדיקה שמבוצעת על ידי הצוות כיום. תמיר מנצור-כרמל, מתכנן רובע מרכז, אמר שהאדם הוא ייצור חברתי – ואת הצרכים החברתיים שלנו אי אפשר לקבל בזום. דן קינן, סגן מתכנן המחוז לפרויקטים לאומיים, ניסח בדומה כי האנושות לא הגיעה לקפיצה האבולוציונית שמייתרת את הזולת.

    מנצור כרמל הציע להפריד בין השפעות הקורונה שמובילות לכך שדברים שנעשים עכשיו מחוסר ברירה – לעומת מה שנעשה מחוסר ברירה אבל מתגלה כנח יותר:

    אנשים חוזרים לשגרה מהר- תחבורה ציבורית תחזור, תיירות תחזור, אנשים יחזרו למסעדות, וגם מגורים – אנשים לא יחליטו ללכת לכפר. לפני 100 שנה היתה מגפה ולא ראינו פגיעה בעיר, הפרבור התחיל 30 שנים אחרי. לטווח ארוך ישארו איתנו – קניות אונליין ועבודה מרחוק. זה ישפיע מאד על מרכזי הערים ולכן צריך להעביר לשם אנשים. אנשים רוצים את החוויה ואת הקהילתיות. אולי פחות אנשים ילכו לסופרמרקט אבל ימשיכו ללכת לשוק ולמכולת השכונתית בה המוכר מכיר אותם. צריך להפוך את העסקים למוטים חוויה, קהילתיות ולמקום בו הם מקבלים יחס אישי.

    גם איציק עוזר, הרל"י, אמר כי הוא צופה חזרה של תחום המסעדנות לשיאו – אנשים יחזרו לבלות, גם אם התיירות תואט לשנה/ שנתיים הקרובות. קותי גלעד, מתכנן המע"ר החרדי, ציין כי בשכונות העירוניות ביותר בירושלים – השכונות החרדיות, הוכיחה האורבניות כי היא חזקה מכל מגפה:

    "זה אולי בעוכרינו, אבל בתמונה הגדולה זהו מצב חיובי. מוכח שוב שהעקרונות הכלליים של עירוניות טובה עובדים: צפיפות ועירוב שימושים."

    עירוב שימושים במרכז העיר

    לדברי בורשטיין, יש להקצות בתוכניות מרכז העיר עוד שטחים לדיור, ולהטמיע גמישות בתכנון. איילת קראוס, מנהלת תחום תכנון ברשות להתחדשות עירונית, אמרה כי הדיון כולו נסוב סביב נושאים של דינמיות והיברידיות, וצריך לשים דגש על מה אפשר להשאיר דינמי בתב"עות.

    בורשטיין נקבה במספר דוגמאות התמודדות עם נושא הצורך בעירוב שימושים  במרכז העיר:

    • בראשית שנות ה-2000 העירייה קידמה שימושי תיירות ומרכז העיר התמלא לחיוב בהוסטלים. אך עם הגעתה של הקורונה, השימוש הזה עומד ריק. בורשטיין אמרה כי "השוק העסקי תמיד יותר חכם מאיתנו": אברהם הוסטל ניסה להסב את השימוש בהוסטל לשימוש אחר, אך נתקל בקשיים כיוון שהשימוש מוגדר לתיירות.
    • נושא הדיור נחקר שוב ושוב ועדיין לא פוצח. תחילה התמודדו עם דירות רפאים במרכז העיר, וכיוון שלא רצו אותן, התשובה היתה דירות קטנות ותמהיל דירות – אך עדיין לא נמצא פתרון מספק לסוגיה. עלינו להבין כי הכנסת דיור למרכז העיר לא דוחקת עסקים החוצה, להיפך.
    • צוות חברת עדן עובד כיום על פרויקט להשכרה ארוכת טווח על קרקע חומה (כלומר, בייעוד מבני ציבור), ליד קמפוס בכיכר מנורה.

    דן קינן  ציין כי הקורונה מחזקת עקרונות תכנוניים שהחזקנו בהם עוד קודם – עירוב שימושים, חזית פעילה. לדבריו, ב"מגפה הבאה" – תוך חמש שנים, יהיו הרבה חזיתות פעילות בעיר – כי לשם הולך התכנון. המעבר לפרברים הוא בשוליים והוא לא צופה מגמה משמעותית כזו – הדברים יחזרו למסלולם.

    יוסי קלאר, מנכ"ל רוח חדשה, סיפר כי העמותה מפעילה חנויות נטושות במרכז העיר עוד טרום הקורונה. העמותה מפעילה גם את חלל העבודה המשותף ריסטריט (RE-STREET) ברחוב שלומציון המלכה. גם הוא, כמו דוברים אחרים בדיון, סובר שחיזוק השכונות הירושלמיות וחיזוק מתן השירותים השכונתי, לא יהפכו את מרכז העיר לחלש יותר, אלא פשוט יתנו עוד אפשרויות. גם תל אביב מרוצפת בפאבים שכונתיים, וזה לא מחליש את מרכז העיר שלה. השוק לא יוכל ללכת לשכונות, אבל כיכר החתולות והברים יצטרכו לתת יותר ערך למבקרים בעיר.

    דינמיות והיברידיות

    מנצור-כרמל חזה כי התעסוקה העתידית תהיה היברידית – אנשים ירצו לעבוד מהבית, אבל גם להגיע למשרדים – ועל כן תפקידנו לאתר איך למקסם את השהות של יום בשבוע במשרדים, למען חיי הרחוב.

    גם שלמה לוי, מנכ"ל רשות הצעירים בירושלים, דיבר על אירועי העתיד כאירועים היברידיים, המשלבים נוכחות פיזית ודיגיטלית. האופי בו אנשים מפיקים ומשתתפים באירועים משתנה. היום האירועים הדיגיטליים נעשים במרביתם בחינם, אך עולה צורך לחשוב איך לגרום לאנשים לשלם על אירועים דיגיטליים, ולהמשיך את התועלת במתן תוכן באירוע גם לתושבים מחוץ לעיר.

    השכונה – חוסן נפשי קהילתי ופריחת הדיגיטל

    משה אטיק, מנהל מחוז ירושלים בחברה למתנ"סים, הוסיף את הזווית הקהילתית לדיון, בהזכירו שוב את היות האדם חיה חברתית-רגשית:

    בשבוע שעבר קיימנו שיחות בקפסולות עם 30 מנהלי המינהלים, בליווי הנחייה מקצועית מטעם הקואליציה לטראומה. כבר 9 חודשים שהמנהלים נמצאים בשגרה קשה. צריך לשים את החוסן של בני האדם במרכז. 

    השכונה במרכז

    לדברי דן קינן, סגן מתכנן מחוז ירושלים, צריך לפתוח מחדש את המושג שכונה:  בירושלים אנחנו מזהים שכונה לפי השלטים שהעירייה שמה לפני כמה שנים. בפועל, שכונה היא מרחב הרבה יותר פלואידי – יש שכונות שמדלגות מעל כבישים ראשיים ויש תתי שכונות.

    משה אטיק הציג עדויות להתפתחויות עולם 'הדיגיטל השכונתי' – מהלכים מקדמי קהילה שביצעו המינהלים הקהילתיים בירושלים, ומהלכים נוספים המהווים ניצנים לקידום העירוניות בתוך שכונות העיר:

    • ערוץ חי יובלים – שידר הופעות חיות מפאב המפלצת, היו אלפי צפיות
    • בית הועד בבית הכרם – ערך מכירות תוצרת אונליין
    • בארמון הנציב צפוי להיפתח בקרוב 'פאב הארמון'
    • עוד טרום הקורונה היה ידוע שמזרח ירושלמים חזקים בשימוש בפייסבוק. במהלך הקורונה, התקיימו אירועים דיגיטליים עם נתוני צפייה מדהימים של כ-15,000 אישה ואיש. 
    • מתחילה מהפכה דיגיטלית בחברה החרדית: אלפי טאבלטים חולקו בקרב הקהילות החרדיות לאחרונה.

    מהפכה דיגיטלית בחברה החרדית? תחליפי אינטרנט

    קותי גלעד שיתף מניסיונו כמתכנן המע"ר החרדי של ירושלים. לדבריו, בימי הקורונה החל מתפתח ענף שלם של תחליפי אינטרנט:

    • המינהל הקהילתי פיתח אמצעים למתן שירות מרחוק, בדגש על שירות טלפוני. כך למשל לשיחת שיתוף ציבור בנושא מעבר הרכבת הקלה בבר אילן, קהל חרדי רב התחבר והאזין לזום טלפונית. באופן דומה – כך חוו בשיחת שיתוף הציבור גם הפגנה טלפונית של מתנגדים לתכנית. 
    • מתקיימות הרצאות וסדנאות בטלפון לקהל החרדי
    • הוקמה רשת שכונתית של נאמני שכונה ונאמני שכנים – רשת של אנשים, מאפשר קשר עם קהילה רחבה: מצד אחד לא בצורה פיזית בתוך המינהל הקהילתי ומצד שני גם לא באינטרנט.
    הדיון התקיים ביוזמת עמיתת המחקר ולרי ברכיה וביוזמת רחלי הכהן, מנהלת קשרי הממשל של מכון ירושלים, ומהווה יריית פתיחה לקראת המשך מחקר ואיסוף מידע של מכון ירושלים בנושא.