תעסוקה, מסחר ויזמות במזרח ירושלים

אירוע במסגרת צוות החשיבה מזרח ירושלים:

תעסוקה, מסחר ויזמות במזרח ירושלים

המפגש עסק בנושאי פיתוח כלכלי: תעסוקה, יזמות ומסחר במזרח ירושלים, ובתכנון מרכזי תעסוקה ומסחר חדשים. כל זאת על רקע החלטה 3790 של הממשלה (ממאי 2018) ותכנית החומש הממשלתית שביקשה לקדם את הפיתוח הכלכלי של מזרח העיר ויוזמות לתכנון מרכזי תעסוקה ומסחר חדשים, שעלו לכותרות בחודשים האחרונים, במע"ר מזרח, אזור אום טובא-הר חומה ובוואדי ג'וז. 

מצב התעסוקה והיזמות במזרח ירושלים בתקופת משבר הקורונה

אמירה ג'בר, פרויקטורית להרחבה ולפיתוח שירותים במזרח ירושלים ברשות העירונית לתעסוקה, סקרה את תמונת המצב, הבעיות והאתגרים בתחום התעסוקה במזרח ירושלים. היא עמדה על מצב האבטלה הקשה במזרח ירושלים בעקבות משבר הקורונה: המשבר בתחום ענף התיירות וכל העסקים הקשורים אליו, מצב התעסוקה בקרב הנשים המזרח ירושלמיות שרק מיעוט מתוכן היה מועסק עוד לפני משבר הקורונה, אבטלה בקרב צעירים שעבדו בעבודות זמניות, ועוד.

ג'בר עמדה על החסמים המרכזיים למציאת עבודה: אי ידיעת עברית וחששות מעבודה במערב העיר (בראש ובראשונה בקרב נשים), אי ההכרה של הרשויות הישראליות בתארים אקדמיים של בוגרים מזרח ירושלמים (למשל בתחום המקצועות הפרה-רפואיים, החינוך והעבודה הסוציאלית), בעיות הגישה והמחסומים בדרך אל העיר בעיקר מן השכונות הנמצאות מחוץ לגדר, אי רצון של מעסיקים יהודים במערב העיר להעסיק תושבים ערבים מזרח ירושלמים ועוד.

אולם, ג'בר הדגישה שהמשבר הקשה יוצר גם כמה הזדמנויות:

• יותר פתיחות בקרב חלקים מן הציבור המזרח ירושלמי כלפי הצד הישראלי
• יותר מוטיבציה לחפש עבודה במערב העיר
• גידול משמעותי במספר לומדי העברית במזרח ירושלים וגם במספר הסטודנטים במכינות ובחוגים השונים באוניברסיטה העברית ובמוסדות השכלה גבוהה אחרים בישראל – דבר שאמור לאפשר כניסה נוחה יותר לשוק העבודה הישראלי.

הפעולות לטיפוח יזמות עסקית במזרח העיר

ריהאם ג'אבר, מנהלת שלוחת מט"י במזרח ירושלים, סקרה את הפעולות לטיפוח יזמות עסקית במזרח העיר:

• קורסים להכשרה מקצועית שנפתחו החל מ-2016 (כולל לימודי עברית תעסוקתית)
• ליווי עסקים קיימים וחדשים
• סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה
• פתיחת פורטל מיוחד בתקופת הקורונה ל-250 עסקים במזרח ירושלים המאפשר קנייה מרחוק ועוד.

פעולות אלה זכו להצלחה ותגובות טובות, אבל מדובר עדיין בפעולות בהיקף מצומצם שנובע מן המשאבים המוגבלים יחסית שמוקדשים לנושא.

אזורי תעסוקה מז' העיר – להתמקד בישן ולא לרוץ אל החדש

פואד אבו חאמד, איש  עסקים ויזם, מנהל המרפאה של קופת חולים כללית בבית צפאפא, הדגיש את הצורך לעסוק בפיתוח מתחמי המסחר הקיימים בשכונות המזרח ירושלמיות ולא להתמקד רק במרכזי מסחר חדשים. הוא טען שיש לטפל בבעיות ה"ג'ונגל העירוני" ו"התוהו ובוהו התכנוני" השורר בשכונות: היעדר מדרכות מסודרות בחלק ניכר של הרחובות, בעיות חנייה, כבישים צרים, ועוד המקשים מאוד על גישת הלקוחות לחנויות ולעסקים בשכונות.

אבו חאמד הדגיש את בעיות התחבורה הציבורית: למשל העדר קווי אוטובוס ישירים בין השכונות (למשל בין בית צפאפא לצור באהר), הפסקת פעילות האוטובוסים בשמונה בערב, העדר הסדר "רב קו" במזרח ירושלים שיכול היה לחסוך לכל משפחה 500 עד 600 ₪ בחודש ועוד. הוא טען שחסר חיבור של הכביש האמריקאי לשכונות שבהן הוא עובר בכל מה שנוגע לתכנון אזורי מסחר. הוא שיבח את עבודת מט"י בליווי עסקים והכשרות מקצועיות, אבל לדעתו מדובר ב"טיפה בים" בעיר עצומה כמו מזרח ירושלים. לדעתו יש להרחיב את פעילות מט"י פי עשרה ויותר. הוא עמד על הקשיים והמכשולים הבירוקרטיים  לגייס משקיעים הן מישראל והן מהגדה המערבית ומחו"ל להשקיע במזרח ירושלים. הוא הזכיר את אי-ידיעת העברית כחסם מרכזי למציאת תעסוקה במערב העיר והמליץ על הגדלת האפשרויות ללימודי עברית לאחר שמערכת החינוך כשלה בהוראת השפה. פריצת דרך בתחום העברית יכולה לדעתו להיות "שבירת מחסום" שיכולה גם להשפיע על תחומים נוספים.        

התכנון של מרכזי מסחר ותעסוקה חדשים במזרח ירושלים

עופר גרידינגר, מנהל האגף לתכנון העיר בעיריית ירושלים טען שעד לאחרונה כמעט לא תוכננו מרכזי תעסוקה ומסחר בשכונות מזרח ירושלים. בשנים האחרונות החל האגף לתכנון עיר בעיריית ירושלים, בשיתוף משרד ירושלים ומורשת, במאמץ לתכנן מרכזים כאלה – רובם על קרקע פרטית – דבר היוצר קשיים ביישום התוכניות. תכנון המרכזים נועד לתת מענה לשורה של יעדים עירוניים כמו: צמצום פערים חברתיים וכלכליים בעיר, הגדלת היצע ומגוון התעסוקה במזרח ירושלים, גידול בכוח העבודה של המגזר הערבי באמצעות עידוד תעסוקת נשים, הגדלת מספר המועסקים במזרח העיר, הגדלת פריון העבודה, הגדלת ההכנסות העירוניות (באמצעות גביית ארנונה עסקית), מניעת בריחת ההון הפרטי ממזרח העיר ועוד.

היעד העירוני שנקבע הוא תוספת של כ-2,000,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר ב-9 מוקדי מסחר ותעסוקה חדשים במזרח ירושלים מ"משולש עטרות" בצפון ועד אזור אום טובא בדרום (מצגת).

קידום תעסוקה איכותית

יערה איסר, ראש תחום תכנון ופיתוח תשתיות ציבוריות ביחידה לפיתוח מזרח ירושלים במשרד ירושלים ומורשת, סקרה את שלבי התכנון של מרכזי התעסוקה והמסחר המתוכננים במזרח ירושלים, שנועדו קודם כל לקדם תעסוקה איכותית.

איסר עמדה על הקשיים באישור מרכזי תעסוקה בוועדות התכנון השונות, הכוללים קשיים בגיוס גורמי ממסד ישראלים לכך שיקצו משאבים לתכנון המוקדים בשטחים בבבעלות פרטית. אחריה סקרה האדריכלית יערה רוזנר-מנור, מתכננת מרכזי מסחר ותעסוקה במזרח ירושלים את תהליך התכנון המפורט למרכזי מסחר ותעסוקה חדשים בעיסאוויה ובוואדי ג'וז ("ג'וז ואלי"), שעלה בחודשים האחרונים לכותרות בהקשר של פינוי המוסכים לאורך הרחוב הראשי בשכונה ופיתוח תעסוקה ברמה גבוהה – כולל תעשיית הייטק.

מרכז העסקים הראשי במזרח ירושלים

מוראד נתשה, מתכנן שכונתי של אזור ואדי ג'וז וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, עמד על הצורך לפעול גם במע"ר (מרכז עסקים ראשי) של מזרח ירושלים באזור רחוב סולטאן סולימאן, המקביל לחומת העיר העתיקה (למשל ביטול איי תנועה ושטחי הפרדה בין הנתיבים והרחבת המדרכות) ורחוב צלאח א-דין – ועל האפשרות להפיכתו למדרחוב של בתי קפה ומסעדות בימים מסוימים – בדומה לרחובות עמק רפאים ודרך עזה. נתשה הדגיש גם את הצורך בערוב שימושים של מסחר ומגורים וטיפול גם בהגדלת מספר יחידות הדיור באזור המע"ר – צורך חיוני במזרח ירושלים.  

את הדיון הנחה ד"ר אמנון רמון, מרכז צוות החשיבה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות. האירוע בתמיכת קרן פרידריך נאומן לקידום החירויות.