פורום הכשרת בכירי עיריית ירושלים - עירוניות ותהליכי פיתוח והתחדשות עירוניים

ירושלים היא העיר המורכבת ביותר בישראל. עיריית ירושלים נדרשת להתמודד עם אתגרים דמוגרפיים, כלכליים, חברתיים וחינוכיים המשתנים תדיר. מכון ירושלים למחקרי מדיניות חוקר את העיר מזה למעלה מ-40 שנה, צבר ידע וניסיון רב שסייע להעברת הכשרה מגוונת לבכירי עיריית ירושלים, שמזמינה צלילה לעומקם של האתגרים השונים.

מטרת ההכשרה הייתה להציע לקובעי מדיניות בעירייה מספר נקודות מבט אודות העיר, כפי שאלה משתקפות בעיניהן של הקהילות השונות בעיר, אגב המחשת פרספקטיבות אלה ׳בשטח׳. בנוסף לכך, התוכנית ביקשה להציע העמקה בסוגיות מהותיות בעיר (כמו למשל תכנון, מרחבים משותפים ומעורבים, איזון בין צרכים של קהילות שונות וכדומה), על בסיס נתונים איכותיים ומחקריים – על מנת להציג את האפשרות לחיזוק הממשקים בין האגפים השונים של העירייה בתחומי עשייה שונים.

המפגש הראשון בסדרת ההכשרות, הוקדש לנושא העירוניות ולתהליכי פיתוח והתחדשות עירוניים. לעירוניות בירושלים מימד כפול: ירושלים – זו "של מטה", כעיר בה מתנהלים חיי היומיום של מגוון תושביה ומרכיביה וזו "של מעלה", המהווה אייקון דתי, רוחני, תרבותי והיסטורי גלובלי ולכן גם מהווה מקור השראה ומרחב יעד להשפעה. במהלך היום סקרנו את התהליכים האורבניים שחלו בעיר, תוך הסתכלות על מוקדי שינוי בולטים בעבר ובהווה ושוחחנו עם נציגי שטח שונים על הזווית האנושית והקהילתית של תהליכי התחדשות עירונית וסיכמנו בפאנל מומחים בנושא ׳עיר עתיד׳.

היום נפתח בסדנת "קומדיה דל-ארטה' – סדנת היכרות וגיבוש המבוססת על תיאטרון רחוב שמקורו באיטליה של המאה ה-15. את הסדנה העביר אסי שמעוני, שחקן מתאטרון פסיק.

לאחר מכן התקיים סיור בשכונת נחלאות, שעסק בהיסטוריה של השכונה ובתהליכים האורבניים שעוברים עליה. הסיור החל בבית מזי"א ובסיפורו של הרופא שייעץ לאליעזר בן יהודה, המשיך לשכונת בתי גורל שבה הפכו 13 דירת למפעל הצלה ליהדות תימן, ולשכונת "בתי ראנד" בה שרידים של תקופת יצירה מפוארת שכמעט ונמחקה מההיסטוריה. הסיור הסתיים בגלריית "יפו 97" בתערוכה מטעם קק"ל, המציגה צילומים של ירושלים משנות ה-20.

היום המשיך בסיור ״יורדים העירה״, שעסק בהתפתחות האורבנית של מרכז העיר ירושלים, בהובלתו של ד״ר מריק שטרן, עמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות. בסיור נדון מרכז העיר ועלייתו, נפילתו והשתנותו. כמו כן, על תהליכי שינוי כלכליים, פוליטיקה מקומית ותכנון עירוני שעיצבו את מעמדו ותפקודו של מרכז העיר. הסיור החל בשער טליתא קומי, המשיך לעבר כיכר ציון דרך מדרחוב בן יהודה, למגרש הרוסים ודרך רחוב הנביאים ל׳צומת האיקסים׳.

לאחר מכן הסיורים, התקיים פאנל מומחים בנושא התחדשות עירונית בירושלים בראי אוכלוסיות בהנחיית ד"ר חוה ארליך, ראש תחום תכנון ועירוניות במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

ארליך הרצתה תחילה על הצורך בבניית אסטרטגיה חדשה לתכנון ערים צפופות עתידיות שטוב לחיות בהן ושהן ערוכות לאתגרי הצפיפות, משבר האקלים והשינויים באורח החיים, בשני צירים – "מה לתכנן" ו"איך לתכנן".  בשאלת ה"מה לתכנן", החידוש הוא בזיהוי המרכיבים של ה"עיר הטובה" העתידית שבשונה מהקיים היום, תתמודד עם סוגיות מורכבות של דיור, תעסוקה, תנועה, חינוך ופנאי בסביבה צפופה, מאותגרת מבחינה אקלימית ומשתנה בקצב מהיר. בשאלת ה"איך", החידוש הוא בזיהוי כלי התכנון המיטביים לביצוע המשימה המורכבת, כגון איסוף וניהול נתוני עתק, שיטות ניתוח וקבלת החלטות כולל מעורבות ציבורית, מידול ארבע ממדי, עדכון רציף וסנכרון של התכנון. כפועל יוצא, נדרש גם עיסוק ברגולציה ובחינת חלוקת העבודה בין המגזר הציבורי לפרטי, ומקומו של הציבור בתהליכי התכנון.

בפאנל לקחו חלק – 

ד"ר דורית גרפונקל, מתכננת ערים ועו"ד. גרפונקל דיברה על תחזוקת מבנים גבוהים שמהווה אתגר משמעותי וחדש ועל הכלים להתמודד עמו. בהתאם לחוק, האחריות לתחזוקת המבנים הללו הינה של בעלי הדירות בלבד. לרשות המקומית כמעט ואין כל סמכות להתערב במתרחש בפנים הבתים או כלים לאכוף על בעלי הדירות את ביצוע התחזוקה הנדרשת. יחד עם זאת, גם אם התחזוקה היא עניין פרטי, ההשלכות של תחזוקה לקויה הינן רחבות ומשפיעות הרבה מעבר לקירות המגדל. ככל שהמבנים הגבוהים יוזנחו ולדיירים לא יהיו די משאבים למימון הוצאות התחזוקה, הנטל והסיכונים – לרשות המקומית – יגדלו אף הם. ההרצאה למעשה עסקה בפיתוח ׳מדד האיתנות׳ – יצירת אינדיקטורים לבחינת חוסנם של מבנים של מעל 10 קומות בעיר. פיתוח המדד יאפשר מעקב שוטף אחר מצב המבנים בעיר, זיהוי מגמות כלליות של שינוי בתפקוד ותחזוקת המגדלים בעיר ומצב דייריהם, זיהוי מבנים "פגיעים" בעלי פוטנציאל סיכון הדורשים תשומת לב הדיירים והעירייה ולהציע כלים למזעור נזקים.

פרופ' רפי רייש, אדריכל, מרצה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית והבעלים של חברת SUITS המקדמת שנים רבות את תחום החדשנות בתכנון העירוני. רייש עוסק רבות בקונספט של "עיר חכמה" ובאינפורמטיקה אורבנית.

יואל אבן, מהנדס עיריית ירושלים. אבן הגיב לפאנל והציג את עבודת העירייה המתבצעת על מכלולי הצמיחה והפיתוח של העיר, תוך התייחסות לשימור והשלכותיו בעיר. ירושלים נמצאת בתהליך צמיחה אורבנית משמעותי, שמתבטא בתהליכי התכנון והבניה ברחבי העיר, בתהליכי עבודה חדשניים ובהתחדשות עירונית מוקפדת ושכונתית. במסגרת הרצאתו פירט על רבדי התכנון השונים, הנבחנים ומפותחים בנפרד וכשכבות תכנון מצטברות בתחום הבינוי, הפרוגרמה, השלד הציבורי, התעסוקה והמסחר, התרבות והקהילה, וכיצד כלל ההיבטים מרכיבים תמונת פיתוח עירונית עכשווית ועתידית לעיר ירושלים.

לאחר הפאנל, ניצן פייביש, מנהל התכנית להכשרת בכירים וחוקר בצוות חברה ואוכלוסיות במכון ירושלים, אמר דברי סיכום.

יום זה הוא חלק מתכנית הכשרת פורום מנהלי אגפים בעיריית ירושלים אשר מטרתה הינה העמקה בסוגיות מהותיות בעיר, חיבור והיכרות עם תחומי עשייה ודעת שונים בעיר והדגמת נושאים שונים מתוך השטח, וכן קידום שיח פנימי בין האגפים, חיזוק הממשקים בין תחומי העשייה השונים בעירייה וגיבוש הנהלת העירייה לטובת מטרות משותפות.

תמונות מהאירוע