ראייה מגדרית בהחלטות ממשלה

ראייה מגדרית בהחלטות ממשלה

למידה מהתוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (550) 

מפגש מקוון זה, שנערך ב-27.02.23, התמקד בראייה מגדרית בהחלטות ממשלה, תוך התמקדות בתוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (550).

המפגש כלל שיחות עם גב' יעל מבורך שכיהנה בעבר כמנכ"לית המשרד לשוויון חברתי ובשורת תפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר, עם גב' כאות'ר צרצור, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים מטעם המשרד לשוויון חברתי ועם עו"ד מהא שחאדה סויטאת שמקדמת מדיניות וחקיקה מטעם עמותת "איתך מעכי" ושותפה לכתיבת דו"ח הביניים של הועדה המלווה לתכנית 550.

סיכום האירוע 

המפגש החל בדברי פתיחה מאהוד פראוור, ראש תחום חברה ואוכלוסיות במכון ירושלים למחקרי מדיניות, האמון על ליווי תכנית כתיבת החומש הבאה למזרח ירושלים. פראוור כיהן כממלא מקום נציב שירות המדינה בין השנים 2017-2018. 

לאחר דברי הפתיחה, התקיימה שיחה עם גב' יעל מבורך, שכיהנה בעבר כמנכ"לית המשרד לשוויון חברתי וכן, בשורת תפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר. גב' מבורך שיתפה במהלך הקמת הועדה לבחינה מגדרית של התקציב בשנת 2015 על ידי שר האוצר דאז, מר יאיר לפיד בתמיכת עליזה לביא. מטרת הועדה הייתה קריאת תקציב בראי מגדרי תוך התייחסות לשאלה: "כיצד משפיע התקציב באופן שונה על גברים ועל נשים?".

למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה כי קריאה תקציבית נעשתה מתוך זווית ראייתם של האזרחים, ולא של הממשלה. לאחר מכן, הציגה גב' מבורך מספר דוגמאות לרכיבי מיפוי התקציב ככלי לבחינת מדיניות וקביעתה.

השאלה המנחה של תהליך קריאת התקציב בראי מגדרי היא: מי נהנה בקצה התהליך מהתקצוב? – מי קיבל את ההקצאה, מי זכה בקורס הכשרה, מי קיבל מלגה או מענק וכו'. את התוצאות של הבחינה ניתן לנתח מבחינה מגדרית. צויין כי יש נושאים שפשוט יותר לפלח מבחינת מגדר כמו תעסוקה, רווחה, בריאות, ויש נושאים מורכבים יותר  כמו תקציב הביטחון.

תחום נוסף הוא תחבורה ציבורית. כהנחת יסוד זהו תחום אדיש למגדר, אבל בניגוד להנחת היסוד עלה ממחקרים שיש הבדלי צריכה ומאפייני נסיעה שונים לגברים ולנשים. גברים לרוב נוסעים פעמיים ביום ממקום מגוריהם למקום העבודה וחזור. לעומת זאת נשים נעות משכונה לשכונה מספר פעמים ביום.  לעיתים, אם אין קו בבוקר נשים עשויות שלא לנסוע כלל. לכן כשמתכננים את קווי התחבורה צריך לעשות ניתוח של הצרכים של גברים ונשים בכדי לתת מענה יותר טוב לצרכים של נשים. גב' מבורך ציינה כי הכלי של הראייה המגדרית הוא כלי לקביעת מדיניות, אך אם אין מי שיקדם את הנושא – הניתוח התקציבי לא יעזור.

בהחלטה 550 יש הקצאות תקציביות שנוגעות לפרטים, למשל הקצאות לטיפול בתופעת ה-NEET, (צעירים "חסרי מעש") מכוונת מראש יותר לגברים. כמו כן, ישנם נושאים בעייתיים יותר כמו דיור, בו הנחת היסוד היא שאין צורך בראייה מגדרית. שאלות כמו איך להגדיל את מספר הטבעות המאושרות, לאפשר משכנתאות, ובקשת היתרים באינטואיציה ראשונית הן לא שאלות מגדריות. בפועל, יש להתייחס לבחינת גורם זה כאשר מקצים תקציבים בסדרי גודל מסוג זה.

לאחר השיחה עם גב' מבורך, התקיימה שיחה עם גב' כאות'ר צרצור, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים מטעם המשרד לשוויון חברתי. גב' צרצור הציגה נתוני רקע על החלטת הממשלה 550 שאושרה באוקטובר 2021. הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשיוויון חברתי אחראית על תכלול, מעקב ויישום של החלטה זו. במהלך השנה בה הוכנה ההחלטה, נעשתה עבודה מעמיקה ושיטתית בגיבושה ובכתיבתה, אך לא הייתה חשיבה שיטתית ומעמיקה על הראייה המגדרית בכל תחום, ולא קריאה מגדרית של התקציב.

אחרי קבלת ההחלטה עלה השיח של ארגוני חברה אזרחית סביב שתי שאלות רוחביות הנוגעות לכלל תחומי ההחלטה:

א. האם התכנית מצמצמת פערים מגדריים קיימים בתוך החברה הערבית?

ב. האם התכנית מצמצמת פערים קיימים בין נשים ערביות לנשים יהודיות?

בעקבות העלאת השאלות הוחלט בשיתוף השרה לשוויון חברתי לשעבר להקים ועדה שתבחן את תכנית החומש בהיבטים מגדריים על כל סעיפיה. בינואר 2022 הוקמה הועדה שתפקידה לעקוב ולקדם את הראייה המגדרית מול משרדי הממשלה. הועדה מונה שמונה נשים וגבר אחד המגיעים ממגוון תחומים –אקדמיה, תקשורת, תעסוקה, חברה אזרחית – המכירות ומכירים לעומק את האתגרים של נשים בחברה הערבית.

בדומה לגב' מבורך, ציינה צרצור שישנם נושאים בהם התייחסות מגדרית מהווה נורמה כמו תעסוקה, בריאות, הגיל הרך והתמודדות עם אלימות במשפחה. אחת ממטרות הועדה הייתה לבחון ולזהות נקודות מבט נוספות ולהעשיר את התחומים בהם פחות ברור שיש צורך בראייה מגדרית, זאת באמצעות שיתוף ציבור. כך התאפשר לבחון את התכניות במשקפיים מגדריות, ולאפשר למשרדי הממשלה לזהות אתגרים ונקודות עיוורון בנושאים נוספים ומורכבים יותר. באמצעות תהליך שיתוף הציבור הובאו לידיעת המשרדים התאמות ודיוקים שהיו דרושים בכדי להתאים טוב יותר את התכנית הן לגברים והן לנשים.

צרצור פירטה על פעולות הועדה – במפגש הראשון נעשה תיאום ציפיות בין חברי הועדה. לאחר מכן התחיל תהליך של שיתוף משרדי הממשלה הרלוונטים בצורה שיטתית ומסודרת. צרצור ציינה שהייתה חשיבות בהצגת המהלך כאינו מחייב או ככזה שאינו מטלת חובה, אלא כתהליך של שיח פתוח בין המשרדים השונים לועדה והתייעצות משותפות. הדבר היה חשוב במיוחד כאשר הועלו תחומים שנגעו למספר משרדי ממשלה שונים, ודרשו שיתוף פעולה בין-משרדי בכדי לקדם את התכניות:

תחבורה ציבורית – השיח נגע בשאלות הקשורות למספר תחומים: שיפור פני תחנות אוטובוס, מיקום העמדת התחנות (שכן לא בכל מקום אישה תרגיש בנוח לעמוד ולחכות לאוטובוס), קרבה וקישוריות למקום העבודה, למרפאות, מתנס"ים ושירותי עירייה. הרבה הערות נגעו להנגשת מקומות עבודה בצורה שתאפשר לנשים לעבוד קרוב לבית או מסביב ליישוב, זאת מתוך העלאת הצורך של הנשים להיות קרובות לביתן וזמינות לילדיהן, להגיע בשעות מוקדמות לשם קבלת הילדים מהמסגרות ועוד. צוין גם כי האפשרות לעבוד מהבית קשורה באופן ישיר לתשתיות פיזיות של אינטרנט. נושא כמו זה מצריך תיאום בין משרד התחבורה, לעיריות השונות, למשרד האוצר.

רווחה – בתחום זה הנושא שעולה בדרך כלל הוא אלימות נגד נשים "שמשויך" למשרד הרווחה.  מתוך תהליך שיתוף הציבור עלה כי יש צורך במתן מענים בתוך מסגרת בית הספר בתחומי החינוך המיני, חינוך בלתי פורמאלי במרכזי צעירים, הדרכות לחיי נישואין ועוד. נושא כמו זה מצריך תיאום בין משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הכלכלה.

תעסוקה – הכשרות לתעסוקה אינן מספיקות בכדי לשלב נשים בשוק העבודה. מצד אחד ההכשרות עצמן לא הכשירו נשים למקצועות בהם הן רצו לעבוד, ומצד שני לא הייתה עבודה בקצה ההכשרה. כאשר בונים תכנית לקידום נשים בתעסוקה יש לחשוב גם על מעונות יום, תחבורה ציבורית והרחבת שעות הפעילות של המעונות והצהרונים.

צרצור הדגישה את חשיבותו של שיח פתוח ומשתף ברמת המשרד, כך שיתאפשר להציף אתגרים ולקיים התייעצויות.  מרחב בו ניתן לקיים שיח פתוח בין המשרדים התגלה כחשוב ומשמעותי יותר מאשר הצגה של נתונים וסגירת תכניות עבודה. השיח הפורה  ביותר נע בין ידע ונתונים לבין הכוונה, זיהוי אתגרים והזדמנויות. צרצור הציעה מספר המלצות הנוגעות לתחומים שונים בתהליך –

יישום – לשלב את הראייה המגדרית הזו בתוך מנגנוני היישום הקיימים. המלצה נוספת הייתה לשלב נציגות ציבור פעילות בתחומי מגדר שיעשירו את הדיונים מנקודת מבטן.

שיתוף ציבור – לשמוע קולות שונים מהשטח, מתוך ההנחה כי "נשים" הן לא קבוצה אחת אלא מורכבת ממספר קבוצות מגוונות בעלות מאפיינים וצרכים שונים.

תיאומים בין-משרדיים – רוב ההמלצות מראות שחובה תיאום בין-משרדי בכדי להטמיע ראייה מגדרית.

לאחר הצגתה של גב' צרצור, התקיימה שיחה פתוחה עם עו"ד מהא שחאדה סויטאת שמקדמת מדיניות וחקיקה מטעם עמותת "איתך מעכי". עו"ד שחאדה שותפה לכתיבת דו"ח הביניים של הועדה המלווה לתכנית 550. הציגה את התהליך הרצוי של בניית תכנית מותאמת מגדרית, תוך התייחסות לכתיבת דו"ח הביניים של הועדה

בשלב הראשון, ציינה עו"ד שחאדה כי מומלץ לבנות תכנית שיתוף ציבור – תוך התייחסות לשאלה איך מגיעים לקהל היעד של התכניותבאופן ישיר.

כמו כן, ציינה עו"ד שחאדה שיש להסתכל על נשים בעלות מאפיינים שונים כמו גיל, רמת השכלה, פריפריה-מרכז, נשים עם צרכים מיוחדים ולא כמקשה אחת.

בשלב ביצוע התכנית, ציינה עו"ד שחאדה שמומלץ לשים לב לרגישויות בירוקרטיות  – איך מנסחים קולות קוראים כך שנשים תוכלנה לגשת אליהם. מי הם נותני השירותים והאם יש נשים ביניהם , האם הסביבה בה מקבלים שירותים היא סביבה בטוחה, האם ישנה הנגשה שפתית במידת הצורך.

לאחר הצגת התהליך, התקיים דיון מסכם בו צוין שחשוב ברוב התחומים לבנות יעדים מותאמים לנשים ולגברים על בסיס מחקר ונתונים. יחד עם זאת, היעדים ניתנים לשינוי מאוחר יותר בהתאם לשאלות מגדריות, כך שניתן להתאימם תוך כדי התהליך. זאת כדי להוביל להצלחה ביישום ההחלטה.

כמו כן, נקודת פתיחה מומלצת לתהליך היא ניתוח התכנית הקודמת. חשוב להקפיד שבתהליך יתקיים שיתוף ציבור רחב, בגובה העיניים וברגישות הנדרשת, תוך שילוב של ארגוני חברה אזרחית שפועלים בתחומים, בחינת צוותי המשנה ומקבלי ההחלטות, התכווננות לייצוג מהותי ובחינה של מי בסופו של דבר נהנה מהתקציב.

התכנון של התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (550) התקיים תחת אילוצי לו"ז. בימים אלו עומדת הזדמנות לבצע תהליך של ראייה מגדרית בתהליך התכנון של החלטת הממשלה הבאה לצמצום פערים במזרח ירושלים. המלצות לתהליך בניית ההחלטה הבאה כוללות שימת יעדים מובחנים מגדרית היכן שהם עקרוניים וישימים – לעיתים מספיק לשים לב שההקצאה פתוחה לנשים או לפחות שהיא לא חוסמת נשים. כמו כן, כדאי ליצור גמישות במנגנונים, לזהות חסמים תרבותיים ולשים לב להנגשה של התכניות.

לאירוע זה נלווה מסמך העוסק בטמעת חשיבה מגדרית בהחלטת הממשלה לצמצום פערים חברתיים-כלכליים במזרח ירושלים, לקראת תכנית החומש הבאה לפיתוח מזרח ירושלים, שתבוא לאחר סופה של תכנית החומש הנוכחית (החלטת ממשלה 3790).

לקריאת המסמך