הישארו מעודכנים
סגור
14 פברואר

| 2019 | 17:00

פגישת צוות החשיבה מזרח ירושלים – על פעילות משטרת מחוז ירושלים במזרח העיר

  • ללא תשלום
  • למוזמנים בלבד
  • מתקיים בעברית
  • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
  • ללא תשלום
  • למוזמנים בלבד
  • מתקיים בעברית
  • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
פגישת צוות החשיבה מזרח ירושלים – על פעילות משטרת מחוז ירושלים במזרח העיר

דובר: ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים היוצא

גורם עוין ושלילי: איך משנים את תפיסות המשטרה לגבי תושבי מזרח ירושלים, ואת תפיסות תושבי מזרח ירושלים כלפי המשטרה?

תפיסת העולם של המשטרה קובעת, שבמקום בו יש אלימות צריך לתת מענה, ובדרך כלל אלימות גוררת אלימות נוספת. בעבר ננקטו גישות שונות, בין להימנע כליל מלהיכנס לשכונות מזרח-ירושלים ועד כניסה לשכונות תוך שימוש בכוח רב – דבר שיצר לעיתים חיכוך עם האוכלוסייה. במהלך הכהונה שלו ניסה ניצב הלוי לנקוט בגישה שונה. הוא ניסה מתחילת דרכו כמפקד המחוז, שמכיר את ירושלים היטב מתפקידים קודמים, לקדם חשיבה אחרת המתייחסת לכל האוכלוסייה המזרח ירושלמית. לתפיסתו, יש חלק קטן של האוכלוסייה במזרח-ירושלים אשר מעורב במחאה אלימה, כ-10-5 אחוזים, בהם יודעת המשטרה כיצד לטפל. לצדם, יש אוכלוסייה נרחבת שנפגעת אף היא מהפעילות כנגד אותו שיעור קטן יחסית של מתפרעים. עד לשנים האחרונות המשטרה זוהתה על ידי האוכלוסייה במזרח ירושלים כגורם עוין ושלילי  – למשל בליווי של עשרות שוטרים של הריסת בתים. הריסת הבתים זוהתה עם המשטרה.

החלטות העבר לטיפול במתפרעים התעלמו לעיתים מהצרכים של כלל האוכלוסייה המקומית, שהייתה נפגעת (למשל, נותני שירותים מטעם העירייה וגופים אחרים היו חוששים להיכנס לשכונות מזרח העיר ולא ניתנו שירותים). מטרת המשטרה צריכה להיות, בנוסף למעצרים, גם ליצור רגיעה, על מנת שנותני השירותים יוכלו להיכנס לשכונה. בעבר, לאחר פעילות מבצעית לילית היו כוחות המשטרה יוצאים מהשכונה והמצב האנרכי היה חוזר לקדמותו. ניצב הלוי החליט על פעילות שמטרתה הכנסת מקסימום שוטרים למינימום שטח: אחת לחודש תבוצע בכל שכונה בשעות הלילה פעילות מבצעית (מעצרים של מבוקשים עד 06.00 בבוקר), אך לאחר תום הפעילות המבצעית כוחות המשטרה יישארו בשכונה, ויאפשרו לרשויות (בעיקר לעירייה) להיכנס ולבצע פעולות שוטפות בשכונה- טיפול בתשתיות, פינוי אשפה ופסולת, מחיקת כתובות גרפיטי, צביעת מדרכות, הרצאות שוטרים בבתי הספר בשכונה וכיו"ב. לדבריו, הפעילות זכתה לתגובות חיוביות מצד תושבי השכונות.

מתן עדיפות לשוטרים מנוסים ומבוגרים ובעלי משפחות הובילה לעלייה בקריאות מצד התושבים

שינוי נוסף בו נקט ניצב הלוי היה החלפת כוחות השיטור במוקדי החיכוך משוטרי מג"ב לשוטרים 'כחולים' ממשטרת ישראל, תוך מתן עדיפות לשוטרים מנוסים ומבוגרים ובעלי משפחות, אשר יוכלו להתמודד עם סיטואציות מורכבות. לשיטתו, לוחמי מג"ב אינם מורגלים בעבודה מול אוכלוסייה אזרחית, יש לוחמים המחפשים "אקשן" ולעיתים קרובות גורמים לחיכוכים בלתי רצויים והתחממות האווירה. צעד זה לא רק שהביא לירידה של 90% במספר האירועים באזורי התפר לעומת שנת 2015, אלא אף הביא לעלייה של 60 עד 70 אחוזים בקריאות לעזרה/קבלת שירות מן המשטרה מצד תושבי מזרח-ירושלים. בעיני התושבים, השוטרים נתפסים עתה יותר ככוח עזר קהילתי מול מג"ב, שנחשב לכוח צבאי. מדובר בתהליך איטי שחשוב מאוד להמשיך אותו – למעשה יש כאן שיקום של תדמית המשטרה במזרח ירושלים. התוצאה של השינוי הזה: יש ירידה במספר האירועים הביטחוניים מ- 150 בסוף שבוע ב-2015 (בתוך גל האלימות) ל-8 אירועים ב-2018.

מרכזי טיפול משולבים – מש"מים

בכדי לטפל באופן יעיל יותר באתגרי השיטור הרבים במזרח-ירושלים, הוחלט בקדנציה שקדמה לזו של ניצב הלוי להקים מרחב חדש, "מרחב קדם", שהורכב משלוש תחנות- עוז (בצור באהר), שפט (בבית חנינא) ושלם (ברח' צלאח א-דין). מלבדן, הוחלט על הקמה של 5 תחנות משטרה מקומיות בשם מש"מים (מרכז שירותים משולבים), בתוך שכונות מזרח העיר- במחסום מחנה הפליטים שועפאט, בעיסאוויה, בסילוואן, בצור באהר ובבית חנינא. מטרות המש"ם – שהושפע מהקמת מרכז השירותים במחסום קלנדיה – הן לענות על הצרכים של השכונה באמצעות 'שוטרים קהילתיים'- שוטרים מנוסים יותר, דוברי השפה הערבית, שבתחילת עבודתם רק מנסים לסקור ולמפות את צרכי השכונה ותושביה. שוטרי המש"ם מטפלים רק בצרכים של תושבי שכונה בה הם פועלים ומשמשים לתושבים אוזן קשבת (למשל באיתור ילדים אובדים) הם מסייעים להם בין השאר בתיווך בקבלת שירותים של הרשויות השלטוניות האחרות. תפקידם להיות "השוטר הטוב".   

מיקומי המש"מים

כיום פועל מש"ם רק במחסום מחנה הפליטים שועפאט, במבנה שהושכר מהצבא (בתשלום), ולארבעת המש"מים האחרים נמצאו אתרים עתידיים, אבל בינתיים הם פועלים משכונות במערב-ירושלים הסמוכות (כמו הגבעה הצרפתית לתושבי עיסאוויה). במש"ם היו אמורים להיות, בנוסף לשוטרים, גם נציגים של עיריית ירושלים, משרד הפנים (רשות האוכלוסין), הביטוח הלאומי והדואר. עד עכשיו לא אוישו החדרים שיועדו להם במבנה המש"מ במחסום מ"פ שועפאט. לאט-לאט ניגשו תושבים ממזרח-ירושלים לבקש עזרה מן השוטרים הקהילתיים במש"מ, נוצר אמון והמשטרה חשה שביכולתה להיכנס ולפעול בתוך מחנה הפליטים, להילחם בנגע הסמים, לפעול בנושא אלימות בתוך המשפחה, לפעול בבתי-הספר ועוד ולאפשר לעירייה לפעול בתוך מחנה הפליטים.

פעילות 'מתנ"ס' במחנה הפליטים שועפאט הובילה לירידה בסחר בסמים ואחזקת כלי נשק

בנוסף, בחצי השנה האחרונה החל לפעול במחנה הפליטים מעין מתנ"ס, בתוך האנגר רכב אותו שוכרת המשטרה ליד המש"מ. הושקעו מעל למיליון ש"ח בהסבת המבנה לכיתות לימוד ושטחי פעילות. הפעילות במתנ"ס שהמשטרה מפעילה מתמקדת בשלוש שכבות גיל מרכזיות- 12-8, 16-12 ו-18-16. במהלך תקופת הפעילות של המתנ"ס מוקרנים לילדים סרטים (למשל משחקי המונדיאל – עם פופקורן ו"שערות סבתא"), מועברים שיעורי עברית, עזרה ראשונה, הכנה לתיאוריה (לקראת לימודי נהיגה) עבור בני הנוער ועוד. במסגרת אותה מגמה נפתח גם שוק מדרחוב בבית חנינא. מבחינת המשטרה מדובר אמנם בהשקעה כספית משמעותית מתקציב המשטרה (פעולות מסוג זה הן כמובן לא במסגרת תפקידיה הרגילים של המשטרה), אבל לדברי ניצב הלוי, פעילות כזו מונעת את הצורך בתגבור של סיורים, טיפול בהפגנות אלימות, זריקות אבנים וגרימת נזקים (וכך גם נחסך הרבה כסף). כמו כן יש ירידה בתחומי פשיעה כמו: סחר בסמים, אחזקת כלי נשק ועוד. על מנת שפעילות המש"ם תהפוך קבועה, שוקדים בימים אלה  במשטרה על הקמה של מערך מתנדבים קהילתיים, מתוך מטרה שלבסוף תושבים מזרח ירושלמים  יהיו אלו שיאיישו את המש"ם (זה החזון).

המשטרה מתנהלת הן מול המנהיגות המסורתית והן מול המנהיגות החדשה

מפקדי המש"מים והשוטרים מסייעים לעיתים ביישוב סכסוכים בין חמולות והופכים לבוררים. העבודה של המשטרה בשכונות נעשית לרוב מול המוכתארים של השכונות, למרות שחלה ירידה במעמדם בשנים האחרונות (בהדרגה עוברת המשטרה לעבוד מול ועדי שכונות, סוחרים ועוד).  ההתנהלות של המשטרה מול המנהיגות המסורתית מסייעת להם לשמר את כוחם: לעיתים, כאשר תושבים יפנו למשטרה בבקשה לטיפול בבעיה, המשטרה תפנה אותם למוכתאר, על מנת שזה יהווה כתובת עבור התושבים וייצב את מעמדו כבעל סמכות בקהילה. כך, ברמה המקצועית יש פחות עומס על השוטרים ופחות התעסקות באירועים, וברמה הקהילתית המשטרה פנויה לספק שירותים לתושבים ולעסוק בהרגעת השטח.

משטרת ישראל במזרח ירושלים – מדיניות עתידית 

בהתייחסו לעתיד מציע ניצב הלוי לחזק את הפעילות באפיק הפעילות האזרחי לצד האפיק הבטחוני. הוא מדבר על הצורך בטיפול קהילתי/אזרחי כפעולת מניעה ביטחונית. הוא מדגיש את הצורך לבדוק ולחקור את הצרכים הקיימים בכל שכונה ולנסות למצוא להם מענה. הוא מדגיש שיש להימנע מהשפלה של האוכלוסייה גם בעת בדיקות ביטחוניות.