הישארו מעודכנים

    סגור
    18 ספטמבר

    כ״ב באלול, תשפ״ב | 2022 | 14:00

    כנס רב תחומי בנושא החינוך הממלכתי-חרדי – בצומת החלטות

    • למוזמנים בלבד
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20, ירושלים
    • למוזמנים בלבד
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20, ירושלים
    כנס רב תחומי בנושא החינוך הממלכתי-חרדי – בצומת החלטות

    כנס רב-תחומי ראשון מסוגו התקיים מכון ירושלים למחקרי מדיניות. הכנס עסק בנושא החינוך הממלכתי-חרדי והשתתפו בו חוקרים מרכזיים בתחום לצד אנשי מעשה.

    זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) הוקם בשנת הלימודים תשע"ד (2013/14) על בסיס הרצון לחזק את לימודי היסוד ומערכת החינוך הרשמית-ממלכתית, והוא בעל חשיבות ישראלית ופנים-חרדית מרובה: הוא מציג אלטרנטיבה מתפתחת, ומנכיח היבט אידיאולוגי חשוב של 'גישת לכתחילה' בכל הקשור לשילוב לימודי ליבה מלאים בבתי הספר החרדים, לצד הפנמת ערכים פדגוגיים מודרניים, אזרחיים ויצירת 'סולידריות ישראלית'. יחד עם זאת, נתקל זרם החינוך הממלכתי-חרדי בלא מעט קשיים, ארגוניים, מבניים, חינוכיים, פוליטיים, פדגוגגיים וכמובן חברתיים-קהילתיים. הכנס יעסוק בפנים שונות של היבטים אלו.
     
    הכנס נערך בשותפות עם חברי אגודת ידידי הממ"ח ויקחו בו חלק אישים מרכזיים בתחום כמו ראש המחוז החרדי שי קלדרון וראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך.
     

    סדר יום 

     
    לאחר התכנסות, אהוד פראוור, ראש צוות חברה ואוכלוסיות במכון ירושלים למחקרי מדיניות נשא דברי פתיחה.


    שי קציר, דוקטורנט, אוניבריסטת חיפה – שינויים נראים ובלתי נראים במדיניות החינוך הממלכתי חרדי
    מר שי קציר, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה החוקר את החברה החרדית, הציג את מחקרו המנסה להשיב על שתי שאלות עיקריות –

    • מהם השינויים שהתחוללו בבתי הספר שהצטרפו לממ"ח?
    • מהן השלכותיה של המדיניות הבלתי נראית – שאינה מעוגנת בטקסטים?

    באשר לשאלת המחקר הראשונה יש להבחין בין שינויים נראים לבין שינויים בלתי נראים. השינויים הנראים מתייחסים לעובדה שבממ"חים מסוימים כיתות ז' ו-ח' לומדים לימודי ליבה מלאים, כשבאחרים לא לומדים ליבה בכלל. הסתמכות על חוזרי מנכ"ל גמישים שניתנים לפרשנות וליישום במנעד רחב של צורות, היא שמאפשרת את השוני. השונות הזו מייצרת מגוון רחב של ממ"חים, כאשר ההבדלים ביניהם ניכרים כלפי חוץ וכך פונים אל קהלי יעד שונים בציבור החרדי. הדבר מאפשר לזרמים שונים למצוא את מקומם בממ"ח.

    השינויים הבלתי נראים מתייחסים לשינויים שזהים בקרב כל הממ"חים השונים. מדובר על שינויים ארגוניים כגון הכשרת המורים והמנהל והתאמתם למסגרת הממ"ח (בכלל זה גם השלמת תואר והכשרות בסיס שמסתיימות תוך כמה שנים); השתלמויות מטעם המחוז החרדי שנתפרו במיוחד עבור המורים החרדים; הדרכות בנוגע לבניית תכניות עבודה; תכנית "מרום" שמקנה לבתי הספר סיוע פדגוגי וארגוני ועוד. 

    בנוגע לשאלת המחקר השנייה בדבר השלכותיה של המדיניות הבלתי נראית, כתוצאה מהעדר ההכרה החוקית של הממ"ח, קיימים מספר קשיים: ראשית, כתוצאה מההעדר ההכרה קיים חוסר עצום במשאבים בתחום הבינוי. פעמים רבות, גם כאשר מאותרים מבנים, מצבם הפיזי נופל בהרבה משל מוסדות לימוד אחרים – מה שגורר לעזיבה של ילדים ולבחירה של מוסדות לימוד אחרים מצד ההורים. שנית, קיים קושי מהותי בנוגע לאיתור מורים חרדים איכותיים להוראת מקצועות הליבה (לפעמים בקרב כל הקהילה אין מורה אחד שיודע לקרוא באנגלית, כל שכן – ללמד את השפה). שלישית, אין ספרי לימוד מאושרים בחלק ניכר מהמקצועות ולפיכך יש מחסור בכלים, עד כדי כך שבהעדרם בחלק מבתי הספר לא לומדים את חלק מהמקצועות. לצד כל אלה, חשוב לעמוד גם על יתרון יחסי בהעדר ההכרה והוא העובדה שדווקא בשל התנאים הקשים והמדיניות הבלתי נראית – המוסדות מתבססים על התגייסות פנימית של מורים ושל מנהלים – שלוקחים אחריות – בהעדר גורמים אחרים שיישאו בה – ופועלים בכל מרצם ומאודם במטרה להניע ולקדם את בית הספר.

    ההמלצה העיקרית שעולה מהמחקר היא כי יש לפעול להסדרה חוקית של הממ"חים – בחקיקה ראשית ולכל הפחות באמצעות חוזר מנכ"ל. לצד זאת, אין לוותר על המוטיבציה הפנימית של הגורמים שמעורבים בממ"ח ודוחפים אותו קדימה.


    מושב ראשון: מתחים וניגודים בהוויית הממ״ח: איך ניתן לתת מענה לקהילות מודרניות ולקהילות שמרניות גם יחד?

    המושב עסק במתחים וניגודים בהוויית הממ"ח וניסה לבדוק כיצד ניתן לתת מענה לקהילות מודרניות ולקהילות שמרניות גם יחד. דוברי הפאנל, שהורכב ממנהלי בתי ספר, ממפקחת במשרד החינוך ומהורים שילדיהם לומדים במסגרות הממ"ח, התבקשו להתייחס למספר נושאים: מה היו החששות והקשיים שלהם סביב הממ"ח? למה ממ"ח – מה היתרונות בממ"ח/מדוע בחרו בו? כיצד ניתן להתרחב ולגדול הלאה?

    משתתפי הפאנל:

    • גב' בתיה מלאך, מנהלת בית ספר בנות ירושלים
    • הרב שלמה גרינבוים, מנהל ת"ת עץ חיים רחובות
    • גב' ספיר ארלינגר, ועד הורים חריש
    • מר יעקב תורג'מן, ועד הורים נתניה
    • גב' פייגי כהן, מפקחת כוללת במחוז החרדי, משרד החינוך

    הנחייה – גב' מיכל צ'רנוביצקי, אגודת ידידי הממ"ח ומנהלת תכנית חרדים בקרן ברל כצנלסון 

    חששות וקשיים

    הורים – במסגרת הפאנל סיפרו נציגי ההורים על החששות שליוו אותם סביב ההחלטה ללמוד בממ"ח, בעיקר במישורים החברתיים והדתיים. לצד חששם הרב, הם סיפרו כיצד הופתעו לבסוף כשהבינו עד כמה הממ"ח היה שמרני מבחינה דתית וכיצד הם נכחו לדעת שבבחירתם אין שום התפשרות – גם ברמת לימודי הקודש וגם ברמת לימודי החול.

    מנהלים – אחד המנהלים סיפר שהמעבר לממ"ח לווה במחאה מצד משפחות רבות שבחרו להעביר את ילדיהם למוסדות חינוך אחרים. כמו כן, הוא שיתף בכך שהתקיים נגד מעבר בית הספר לממ"ח מאבק ציבורי שלווה ברעש גדול (כולל כרזות נגד בית הספר וחרמות מצד רבנים). יחד עם זאת, בפרספקטיבה של זמן, הוא סיפר שכיום, ניתן לראות את התוצאות בשטח כשבפועל, כעבור מספר שנים בית הספר גדל אף יותר משהיה לפני המעבר. מנהל אחר התייחס לקושי בהבלטת העובדה שבית הספר משתייך לממ"ח, וטען שמבחינתו השם מהווה בעיה ומרתיע הורים רבים – שחוששים לשלוח לממ"ח. לכן הסמל של הממ"ח אינו מופיע בלוגו של בית הספר שלו והוא מנסה לטשטש זאת ככל יכולתו. לגישתו, עדיף להתנהל בחכמה ולא להבליט את מה שעשוי לגרום נזק.

    פיקוח – המפקחת עמדה על שני קשיים עיקריים: א. הצורך המתמיד לתמרן בין הפוליטיקות שקיימות סביב ונגד הממ"ח. ב. בהעדר הסדרה – העיסוק המתמיד עם מנהלי בתי הספר סביב קהלי היעד הרלוונטיים, ההגדרה העצמית, הזהות והחזון.

    למה ממ"ח?

    הורים – מלבד הרמה התורנית הגבוהה שקיימת בממ"ח, גם המקצועיות של הצוות שם גבוהה מאוד. בנוסף על כך, בממ"ח קיים מענה נרחב גם לצרכים רגשיים ולימודיים של התלמידים, מענה שאינו קיים במוסדות חרדיים אחרים. כך למשל, ילד מחונן שלא קיבל מענה בבתי ספר חרדים רגילים קיבל מענה בממ"ח, גם במישור הלימודי אך לא פחות חשוב מכך – גם במישור הרגשי. בהקשר הזה אף ציין אחד המנהלים כי כך הם הצליחו למשוך לממ"ח תלמידים נוספים: הם פנו קודם כל למשפחות שיש להם ילדי חינוך מיוחד, מתוך ידיעה שאין לילדים אלו מספיק מענים בציבור החרדי. כך, הם הצליחו לפרוץ למשפחות מהמיינסטרים החרדי ולגייס אותן, ובעקבותיהן הגיעו גם משפחות נוספות.

    נקודה נוספת שהעלו ההורים וקיימת רק בממ"חים, בשונה מבתי ספר חרדיים אחרים היא העבודה שיש ועדי הורים. בבתי הספר החרדיים אין להורים כניסה, דעתם לא נשמעת ואין מי שיקשיב.

    מנהלים – בתי ספר עוברים לממ"ח או משתלבים בו מסיבות שונות: אחת המנהלות סיפרה איך הקימה בית ספר כממ"ח מלכתחילה, מתוך תפיסה אידיאולוגית לפיה בשטח יש כל הזמן תמורות והתקדמויות, ולא ייתכן שבתי הספר יישאר מאחור ולא יתאימו את עצמם למציאות המשתנה. לתפיסתה, הממ"ח מאפשר לשלב צבעוניות והתאמות לרוח התקופה ונותן מקום גם לזרמים נוספים. כל זאת, על בסיס תפיסה שניתן לייצר גם וגם, בלי התפשרות על אף אחד מהדברים, כאשר הממ"ח משווה בין מיומנויות רבות ומקנה לתלמידים כלים מגוונים. לעומת זאת, מנהל אחר סיפר שבית הספר שלו עבר לממ"ח משיקולים תקציביים – לאחר שהצרכים גדלו ולא הייתה לו אפשרות כלכלית לממן אותם.

    פיקוח – בשונה מבתי ספר חרדים אחרים, הממ"ח מציב סטנדרטים של בית ספר ממלכתי, על כל המשתמע מכך. תלמידים בממ"ח זכאים ומקבלים את כל מה שבתי ספר ממלכתיים מאפשרים והדבר כולל כמובן גם צורך לייצר סטנדרטים ברורים עבור צוותי ההוראה. מבחינתה, המיקוד במובן הזה הוא בלימוד מנהלים לייצר תכנית עבודה מקושרת משאבים ולהציב לעצמם יעדים ומטרות. כמו כן, גם התכנים הפדגוגיים צריכים לעמוד בסטנדרט של התכנית הממלכתית – מה שדורש לא מעט התאמות אך מבטיח שרף הלימודים יהיה גבוה.

    איך גדלים מכאן?

    דוברי הפאנל התייחסו למספר פתרונות שבאמצעותם ניתן לסייע להרחיב ולהגדיל את הממ"חים:

    א. פתרונות פוליטיים: יש לייצר לובי ולפעול לקידום הסדרת הנושא.
    ב. מתן כוח פורמלי לרבנים בבתי הספר: יצירת תמיכה ציבורית על ידי מתן כוח פורמלי ועצמאי לרבנים מצד משרד החינוך – מה שיקנה יותר ביטחון לציבור החרדי ויחזק את האמון בממ"חים.
    ג. שינוי שיתחולל מהשטח: בוגרי ממ"ח שיתוו דרך, יהוו דוגמא אישית וימשכו אחרים בעקבותיהם.
    ד. האמונה בצדקת הדרך וסיעתא דשמיא שתבוא בעקבותיה.


    מושב שני: הממ״ח בין פרטים לכלל — מודל אפשרי לרישות מוסדות הממ״ח

    החלק הראשון של המושב כלל הרצאה מטעם מר אליעזר היון, מכון ירושלים למחקרי מדיניות – "מרישות היחיד לרישות הרבים". היון הציג, מתוך ההבנה כי שאלה מרכזית העומדת בפני ממ"ח הנה מתן המענה לצרכים הכללים של בתי הספר, צרכים מרכזיים ודרכי פעולה אפשריות של הממ"ח בתחום ההסדרה הפורמאלית והלובי, ובתחומים המקצועיים והקהילתיים. בערוץ הלובינג, הצביע היון על הצורך בחקיקה להכרת ממ"חים כזרם נפרד כמו גם על החשיבות בדחיפה לפרסום חוזר מנכ"ל. העבודה מול הרשויות המקומיות שעלתה לא מעט בדברי המשתתפים השונים גם כן זקוקה לטיפול בשל הכאוס השורר בשדה זה. בערוץ ההדרכה וההכוונה הצביע היון על הצורך בהקמת גוף שיתמוך ביזמות מקומית ובעיקר בליווי והדרכה של הורים שמעוניינים בצעד אך הם אינם יודעים כיצד ליישם זאת בפועל. לבסוף עלה הצורך בדבר החשיבות ביצירת זהות אישית וקולקטיבית, ואולי קהילתית סביב הממ"ח שיבצע את המעבר החשוב מאקט אינדיבידואלי לפעולה קבוצתית שתתמוך ותעניק גושפנקא גשמית ורוחנית להורים ותלמידים בזרם זה.

    החלק השני כלל דיון בהשתתפות ד"ר רנית בודאי היימן, מנכ״לית עמותת מיתריםרשת מיתרים מלווה כ-150 מוסדות חינוך ומכינות קדם צבאיות ומהווה מעטפת ופלטפורמה לליווי פדגוגי ומקצועי עבור המנהלים והצוותים בבתי הספר; כמו כן הרשת מקדמת ומטפחת כ-20 קהילות מעורבות ברחבי הארץ, מסייעת בתהליכי עומק בקרב קהילות ההורים של בתי הספר ועוד. ד"ר בודאי היימן סיפרה על ההתמודדות עם האתגרים שעלו בחלק הראשון של המושב. בפתיחת הדיון סיפרה על הדרך שהובילה להקמת הרשת. היא תיארה את הפעולות שנעשו במטרה להצמיח את הרשת וזאת, גם כאשר כשלו ניסיונות ההסדרה לקבלת מעמד חוקי של זרם-משלב. בדבריה, התייחסה ד"ר בודאי היימן לחששות רבים שעלו מצד הורים ולאתגרים הקהילתיים שנוצרו סביב מעבר תלמידים למוסדות החינוך של מיתרים. היא תיארה את הקשיים בהם נתקלו מוסדות הלימוד מול ראשי רשויות מקומיות, התייחסה לקשיים הפדגוגיים והארגוניים ביצירת שילוב חדש, לצורך להישאר "רלוונטיים במשחק" בשטח מתפתח, והרחיבה על מכשולים נוספים שבתי הספר ברשת נאצלו לעבור ברבות השנים. קשיים אלו, דומים ומקבילים בחלקם לקשיים שאיתם מתמודדים בממ"ח. בנוסף לכך, התייחסה לדרכים פועלת עמותת מיתרים על מנת לתת סיוע רוחבי לבתי הספר, הן בחקיקה והן סיוע פדגוגי – הכשרות, תוכניות, התמודדות עם בעיות יחודיות. 

    בסיום ההצגה נפתח הדיון סביב שאלת רישות מוסדות הממ"ח. נשאלו שאלות אודות המתח בין הרשת לבין משרד החינוך, החסמים והקשיים אל מול ראשי הרשויות, הפרכת החששות בקרב ההורים, התמיכה הקהילתית שמסייעת למשפחות לבחור ולהאמין בצדקת דרכן ועוד.


    מושב שלישי: מה הממ״ח צריך כדי לצמוח: מה נכון לעשות פנימה? מה צריך לבקש מרשויות המדינה?

    המושב עסק בשתי שאלות עיקריות:

    א. מה ניתן לעשות פנימה – בעבודה מול ההורים, הקהילות השונות והרבנים? מהם החסמים שהסרתם תאפשר למוסדות הממ"ח לצמוח ולהתרחב?
    ב. מה רשויות המדינה יכולות לעשות מצידן כדי לסייע לממ"ח?

    משתתפי המושב – 

    • גב' אפרת ורדיגר, יו"ר ועד הורים ארצי, אגודת ידידי הממ"ח
    • מר איתמר קהא, יו"ר אגודת ידידי הממ"ח
    • גב' עדי בילבסקי, מנהלת אגף חינוך חרדי רשמי, מנח"י
    • הרב ישראל רוטנברג, צפת

    הנחייה – גב' פנינה פויפר, מייסדת ארגון "הציבור החרדי-ממלכתי"

    מה נכון לעשות פנימה?

    קהילה – המוטיב המרכזי שעליו הצביעו משתתפי הפאנל התייחס לצורך של ההורים ששולחים את ילדיהם לממ"ח להשתייך לקהילה. קהילה מהווה גב ועוגן, מאפשרת שיוך ותחושה שהפרט הוא חלק ממשהו גדול יותר. המשתתפים סברו כי ככל שלמוסדות הממ"ח תהיה אידיאולוגיה ברורה ומנהל שיתפקד כמנהל קהילה (בנוסף להיותו מנהל בית ספר) – הדבר ייצר גאוות יחידה וימשוך לממ"ח משפחות נוספות.

    מיתוג ודברור האידיאולוגיה – משתתפי הפאנל התייחסו לכך שממ"ח אינו רק ליבה וישנן סוגיות נוספות שנכללות בו. כדי למשוך יותר תלמידים לממ"ח צריך לפעול כדי לדברר ולהבליט את האידיאולוגיה הייחודית של הממ"חים כדרך חינוך שהיא מלכתחילה (למשל, לייצר שיח סביב תורה בעולם המעשה). כמו כן, אחד המשתתפים ציין בהקשר האידיאולוגי, כי בשלה העת לצאת בקריאה משותפת לרבנים להקים מועצת חכמי תורה לממ"ח (במקביל וללא קשר למינהלת שצריכה לקום מצד הרשויות).

    הנגשת מידע –  במסדרת הפאנל עמד אחד המשתתפים על הצורך בהנגשת המידע אודות מוסדות הממ"ח השונים והאפשרויות שעומדות בפני הורים. בתקופה הקרובה עומד לעלות לאוויר אתר אינטרנט שיאגד את כל בתי הספר בממ"ח וייתן להורים אינפורמציה עדכנית, כולל אנשי קשר וכו'.

    מה צריך לבקש מרשויות המדינה?

    הסדרה חוקית – בחקיקה או, לכל הפחות, בחוזר מנכ"ל, באמצעות לובינג בקרב קובעי מדיניות. בינתיים, הכוח המניע מבוסס רק על מנהלים שמוכנים "להתאבד" בשביל זה, מה שכמובן אינו מספק לטווח ארוך.

    "התלמיד המצטיין בכיתה", ייצור תחרות – המדינה צריכה להבין שכדי למשוך תלמידים נוספים  לממ"ח – הוא חייב להיות הרבה יותר טוב מחינוך חרדי רגיל, וזאת כדי שהורים ירגישו שזה "משתלם", לא מהווה פשרה ומספק להם מענה הוליסטי במכלול רבדים: החל ממבני חינוך מותאמים ובסיסיים, עבור לתכניות חינוכיות מותאמות שיספקו מענים לכל הילדים (מחוננים, מתקשים וכו') ועוד.

    ליווי תומך ברשויות המקומיות – משתתפים רבים (הן מקרב הפאנל והן מרב הקהל) תיארו את הקשיים שבהם נתקלו מול הרשות המקומית – הן מצידם של מנהלי בתי ספר שרצו לעבור לממ"ח או לפתוח מוסד ממ"ח, והן בקרב ועדי הורים. הכוחות הפוליטיים שאליהם נתונים ראשי הרשויות הם עצומים ולא פעם הם מכוונים נגד הממ"ח ולפיכך מייצרים התנגדות עזה מצידם. משתתפי הפאנל הצביעו על הצורך בהסדרת תפקיד מקצועי ברשויות המקומיות שיהווה מענה וכתובת עבור הממ"חים (בדומה למודל הקיים בירושלים).


    מר שי קלדרון – מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך – הממ"ח – סוגיות עכשוויות והתפתחות לעתיד

    שי התייחס לכך שהמחוז החרדי מהווה כ-26% מילדי ישראל והינו המחוז הגדול ביותר במדינת ישראל, כאשר ייחודו נגזר משלושה מאפיינים מרכזיים, שרלוונטיים לעניין הממ"ח:

    • המחוז החרדי מטפל במעל 1,200 בעלויות שמרכיבות את החינוך החרדי. מספר זה אינו דומה לאף מחוז אחר – הן מבחינת המסה והן מבחינת הגיוון.
    • החברה החרדית היא חברה שמרנית ולוקח לה זמן לעשות שינויים; "חדש אסור מן התורה".
    • החברה החרדית מאופיינת בפוליטיזציה רבה שמשפיעה מאוד גם על המחוז החרדי. 

    בדבריו, התייחס שי לכך שקושי מהותי נעוץ בעובדה שהממ"ח אינו מוסדר באופן חוקי. הוא ציין כי השאיפה היא שבקרוב מאוד יהיה חוזר מנכ"ל מפורט שיגרום להסרתם של חלק מהחסמים. כמו כן, התייחס לכוונתו לקדם תהליכי עומק ברישוי וברגולציה של בתי ספר קיימים וחדשים – שייטיבו את מצבם של הממ"חים בכל הנוגע למחסור במבנים ובמורים מתאימים.

    לצד ההיבטים הטכניים שבהם התחייב לטפל, שי עמד על כך שמשרד החינוך נכון לאפשר לממ"חים לקבל כל שירות שהמשרד יכול לספק שיוביל אותם למצוינות. המשרד מתחייב לספק לתלמידי הממ"ח את הכלים המתאימים לכל אחד מהם שיאפשרו לו לפרוח ולמצות את כישוריו. שי מאמין שמתוך מצוינות זו יבואו תלמידים נוספים ומעגל הלומדים בממ"חים יתרחב.


    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, בריאיון עם העיתונאית טלי פרקש – בין ממלכתיות לתנועתיות: הקמת ממ״ח בסביבה משתנה

    בחלק האחרון של הערב שוחחה העיתונאית טלי פרקש עם ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש – העיר שמכונה גם "בירת הממ"ח של ישראל".

    השאלה הראשונה שעלתה נגעה ליתרונות שד"ר בלוך מוצאת בממ"ח ומדוע חשוב לפעול לקידומו. בתשובתה, התייחסה לשלושה רבדים: ראשית, היא ציינה כי בעיניה, צריך לאפשר לכל ציבור לחיות בדרכו ועל פי הבנתו ואמונתו. במסגרת זו, היא רואהבממ"ח ישראליות רחבה ומאפשרת, כאשר המגזר החרדי כבר מזמן אינו מגזר אחד ומהווה קשת רחבה של גוונים עם צרכים משתנים. שנית, היא רואה בממ"ח מפתח להשפעה על התל"ג של המדינה. שלישית, המצב כיום, לפיו רוב מוסדות החינוך החרדיים מתנהלים על ידי עמותות, הוא מצב שמהווה הפרטה של מערכת החינוך ושחרור של המדינה מקבלת אחריות – הפרטה שהיא מתנגדת אליה. 

    השאלה השנייה שנשאלה התייחסה לקשיים שמערימים ראשי רשויות על מוסדות ממ"ח. ד"ר בלוך התייחסה למחיר הפוליטי הכבד שמשלמים ראשי רשויות בקידום ממ"חים. מחיר שמושפע מגורמים רבים ומכיוונים שונים: המגזר החילוני רואה בהקמת ממ"חים הגדלה של הוצאות החינוך לחרדים, חרד"לים רואים בממ"ח מתחרה, ואילו הציבור החרדי רואה זאת כפגיעה והתערבות של הממלכה בחינוך, לצד פגיעה כלכלית ברשתות החינוך הקיימות.

    בנוסף, עמדה ד"ר בלוך על קשיים מובנים נוספים בממ"ח: ראשית, העובדה שמדובר בבית ספר ממלכתי שאינו ממיין והחשש מצד הורים דתיים לפגיעה ברמה הדתית של התלמידים; שנית, הקושי הקיים לאתר מורים חרדים מצוינים; שלישית, ריבוי הגוונים בחברה החרדית – כאשר לכל זרם ייחודי יש לו אופי אחר ולכל אחד מתאים מוסד מסוים. יחד עם זאת, כפתרון אפשרי לחלק מהסוגיות הללו, ציינה עליזה כי כדי שהממ"ח יעמוד בתחרות הקשה ויהיה מצוין, צריכים להיות מושקעים בו לא מעט כספים מצד הרשות, וזאת כדי שיהיה יפה יותר, ייתן יותר שעות לימוד עם יותר איכויות וכו'. קושי נוסף שאליו התייחסה הוא החיבור בין ממ"ח לבין קהילה: כפי ששמענו גם מדוברים נוספים במהלך הכנס, היכולת של ממ"ח להחזיק ולמשוך אליו תלמידים נוספים מבוסס במידה רבה על כוחה של קהילה תומכת שנוצרת סביבו. יצירת קהילות אינה דבר שנמצא בטיפולן הרגיל של רשויות מקומית וזה אירוע שדורש ליווי מהרשות ועשוי להרתיע ראשי רשויות.


    תמונות מהאירוע