תקציר

שנת פרסום: 2005

מחברים:

מיכל מייזליש

מחקר זה סוקר בפירוט את מהלכי ההתנגדות לפרויקט כביש חוצה ישראל בשנים 1993- 2002. ההתנגדות נעשתה על ידי גופים רבים, סביבתיים ברובם, וכללה פעולות בתחומים: תכנוני, מקצועי, משפטי, ציבורי, פוליטי, כלכלי ופעולות ישירות.

מאפייניו של פרויקט כביש חוצה ישראל – הכוחות הכלכליים האדירים העומדים מאחוריו, היותו חלק מתכנית מתאר ארצית, חברה ממשלתית שהוקמה במיוחד כדי לקדמו – הקשו מאוד על המאבק בו.

המאבק בכביש חוצה ישראל הוא ייחודי בין המאבקים הסביבתיים – חברתיים בישראל, במורכבותו, בהיקפו, במשכו ובאופיו.

במאבק בכביש חוצה ישראל היו חסרים תכנית פעולה מסודרת וארוכת טווח, גוף מרכז הממוקד במאבק בכביש באופן מתמשך ובלעדי, שיתוף פעולה יעיל בין הגופים השונים שנאבקו בכביש, בסיס ידע מסודר והמשכיות.

למרות אי הצלחתו של המאבק לעצור את כביש חוצה ישראל בחלקו המרכזי, יש למאבק הישגים ארוכי טווח בשינוי דעת הקהל ובהשפעה על מקבלי ההחלטות בנושא ההשקעה בסלילת כבישים לעומת השקעה בתחבורה ציבורית, בהחדרת כלים חדשניים לפעילות התנועה הסביבתית בארץ, ביצירת קשרים בין ארגונים, בחיבור בין הנושא הסביבתי לנושא החברתי ובהעלאת הנושא הסביבתי על סדר היום הציבורי.

כיצד למנוע מראש פרויקטים תשתיתיים גורמי נזק סביבתי?

אם כי מהותו של מחקר זה היא תיעוד מדויק של המאבק בכביש חוצה ישראל על כל שלביו ופרטיו, הרי שניתן לנסח מתוך המסקנות המסתברות בפרק הדיון מספר קווים מנחים למאבקים סביבתיים, כלקחים לעתיד: שמירת "אצבע על הדופק" על ידי בחינת תכניות בנייה ופיתוח לטווח ארוך, על מנת להגיב בזמן הנכון; הגדרת מטרה ברורה ומוסכמת למאבק ובניית תכנית פעולה עד להשגתה; קיום פעילות רציפה ומתמשכת ללא הפסקות ותוך קיום "זכרון מאבקי"; תיאום פעולות בין הארגונים השונים המנהלים את המאבק, אם על ידי גוף מרכז ואם על ידי תקשורת יעילה; קיום בסיס ידע מסודר; ופעילות מקצועית יותר במישורים הפוליטיים, התכנוניים והמקצועיים.

לקובץ המלא