דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל

במוקד המחקר עמדו מספר שאלות עיקריות: מהם מאפייני הרקע של הצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית? מהן שאיפותיהם בתחום ההשכלה? מהם השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי? עם אילו חסמים ואתגרים הם מתמודדים בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי?

במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם סטודנטים מזרח ירושלמים ועם בעלי תפקידים; נותח תוכן מתוך כ־ 40 פגישות מקצועיות בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה; ונערך סקר ייעודי בקרב צעירות וצעירים ממזרח ירושלים שסיימו כיתה י״ב בבתי הספר הרשמיים והמוכש״רים (מוכרים שאינם רשמיים).

תמונת מצב

• רוב הצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם נשים (70%) ומיעוטם גברים (30%).

• 54% מהצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר: אף אחד מהוריהם אינו בעל השכלה אקדמית. ל־46% יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית. לשם השוואה, בקרב ערביי ישראל בגילים אלו רק ל־20% יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית.

• מהמחקר עלו שני שיקולים מרכזיים בבחירת מוסד הלימודים: השאיפה ללמוד במוסד אקדמי ישראלי (53% מהמשיבים ציינו שיקול זה) והיוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד (52%). שיקולים אחרים, כמו קרבה לבית, המלצות של חברים וקרובי משפחה וקבלת מלגה, צוינו על ידי 20%-15% מהמשיבים.

• מהמחקר עלו מספר יתרונות בולטים ללימודים במוסד אקדמי ישראלי: הקלה על השתלבות בעבודה בישראל (65% מהמשיבים ציינו יתרון זה), שיפור השליטה בעברית (58%), אפשרות לקבל מלגה (51%) ולימודים ברמה גבוהה(51%). באשר ללימודים במוסד אקדמי פלסטיני, העובדה שאלו אינם מצריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית צוינה כיתרון מרכזי (40% מהמשיבים ציינו יתרון זה).

• מהמחקר עלו מספר אתגרים וחסמים העומדים בפני צעירים המבקשים להשתלב באקדמיה בישראל: מחסור בייעוץ והכוונה לקראת הלימודים; שליטה לא מספקת בשפה העברית המובילה לאי־מימוש היכולות הלימודיות; לימוד עברית במכינה ללא תרגול מעשי עם דוברי עברית; ציונים נמוכים בבחינה הפסיכומטרית; קושי להתקבל לתחום הלימודים הרצוי; דיווח עצמי על תחושת בדידות והיעדר שייכות; קשיים כלכליים במימון הלימודים; וקשיי נגישות פיזית ממקום המגורים אל המוסד.

כיווני פעולה

מן המחקר עולות הצעות לכיווני פעולה בערוצים שונים:

• להציב יעד לשילוב גברים מזרח ירושלמים באקדמיה, לאור המיעוט היחסי של גברים אשר פונים כיום לרכוש השכלה גבוהה באקדמיה בכלל ובאקדמיה הישראלית בפרט.

• למקד את הייעוץ להשכלה גבוהה בבדיקת השאיפות והרצונות של הצעירה או הצעיר, במה שניתן לעשות כדי להצליח להתקבל לתחום הלימודים הרצוי ובמתן תמיכה בתהליך זה.

• ליצור הזדמנויות למפגש ולתרגול השפה העברית עם סטודנטים דוברי עברית שאינם מזרח ירושלמים.

• להתחשב בקשיי השפה של הצעירים המזרח ירושלמים ולבחון חלופות לבדיקת היכולות הלימודיות, בעיקר בשנה א׳ של התואר הראשון (למשל, עבודת בית מסכמת במקום מבחן).

• להציע לצעירים מזרח ירושלמים קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית.

• להרחיב את אפשרויות הקבלה הישירה ללימודים לתחומים נוספים, תוך מתן פטור מהבחינה הפסיכומטרית.

• לשלב קורסים אקדמיים במכינה הקדם אקדמית, כדי להעלות את האטרקטיביות של לימודים במוסד ישראלי ולצמצם את ״בזבוז הזמן״ הנובע מהחיוב ללמוד במכינה במשך שנה שלמה.

• להפיץ באופן אקטיבי מידע לסטודנטים מזרח ירושלמים על אודות הסיוע הקיים עבורם, ולבצע מעקב ברמת הסטודנט אחר השימוש והאפקטיביות של הסיוע.

• להרחיב את מתן הסיוע לאורך כל שנות התואר הראשון, ולא רק בשנה א׳.

• להציע פעילויות תרבות מותאמות לסטודנטים ממזרח ירושלים לחיזוק תחושת השייכות.

• להמשיך לפתח את ההכנה לשילוב בתעסוקה, בדגש על התאמה לאוכלוסייה המזרח ירושלמית.

• לשפר את הנגישות הפיזית משכונות מזרח ירושלים למוסדות האקדמיים בישראל.