מהכולל למכולת

שאלות רבות עמדו במוקד המחקר:

• מי הם אותם אברכים אשר בחרו לצאת לעבודה ו'לנטוש' את הכולל?
• האם הדבר נבע מקשיי פרנסה או שמא לשאלת המימוש העצמי היה משקל דומיננטי?
• האם היציאה לעבודה נעשתה בבת אחת או בתהליך הדרגתי?
• מהם החסמים המקשים על היציאה לעבודה וכיצד התמודדו איתם האברכים לשעבר?
• מהו מעמדו של האברך לשעבר בתוך הקהילה החרדית?
• האם האברכים לשעבר 'תוהים על הראשונות' וסבורים כי מוטב שהיו מכוונים עוד בצעירותם למסלול אחר?

בחלקו הראשון של הספר מובאות במלואן 12 מתוך 20 השיחות שערכו החוקרים עם המרואיינים; בחלק השני מוצג ניתוח מעמיק של התמות שעלו מן הראיונות; ובחלק השלישי מופיע סיכום של כלל הממצאים והתובנות.

המחקר התבסס בראשיתו על שאלות בתחום התעסוקה, אך עם התפתחותו מצאנו את עצמנו במסע אנושי מרתק אל חייהם של אנשים; מסע החושף תקווה, קשיים, חיפוש עצמי, בדידות, שייכות ועוד. מעבר לממצאיו החשובים, הספר מאפשר הצצה לחייהם ולתפיסת עולם של הגברים החרדים שנאלצו, או בחרו, לעזוב את עולם התורה ולהשתלב בשוק העבודה.

המלצות

• בחינת יעדי התעסוקה של גברים חרדים – בין הממד הערכי העמוק שנשמע בסיפוריהם של המרואיינים, למקום שבו מצאו את עצמם רבים מהם בסופו של דבר – קיים פער עמוק. חלק ניכר מן האברכים שיצאו לעולם העבודה עוסקים במשלחי יד שאינם איכותיים. הבחנה זו רלוונטית לא רק ביחס למרואיינים שעובדים בסופרמרקט למשל, אלא גם ביחס לעובדי ההייטק החרדים, אשר רובם מוצבים בדרגות מקצועיות וברמות הכנסה נמוכות השוואה לבני גילם החילונים. כלומר, ישנה החמצה של הון אנושי שיכול היה לתרום יותר בשוק העבודה. החמצה זו קוראת לפעולה, למשל באמצעות מערך שיבחן את יעדי התעסוקה של גברים חרדים שיוצאים מהכולל אל שוק העבודה.
• מודל המשלב לימוד תורה לצד יציאה הדרגתית לשוק העבודה – יציאת האברכים לעבודה גררה לא מעט קשיים והתחבטויות פנימיות, משפחתיות וחברתיות. אל מול קשיים אלו נדרש פיתוח מודל המעניק תמיכה משלבת לאברכים החרדים – לימוד תורה לצד יציאה הדרגתית אל שוק העבודה. מודל מסוג זה עשוי לענות על קשיי היציאה הגוררים את אותן התחבטויות, וכן לחסוך את היציאה הדיכוטומית מן 'החממה' אל סביבות עבודה חילוניות ומעורבות.
• תמיכה ארגונית־קהילתית – הבחירה להשתלב בשוק העבודה לא הניעה את המרואיינים להגר אל מחוץ לקהילה החרדית. להפך, נראה כי הם שואפים להישאר בה ולדבוק בזהותם החרדית. בהמשך למתואר בסעיף הקודם, אנו סבורים כי נדרש חיזוק של מערכים ארגוניים־קהילתיים שיאפשרו לאותם 'יוצאים' לא לחוש כי הם מאבדים את קהילתם או שנפגעת זהותם ושייכותם החרדית. מערך כזה לא רק יקל עליהם לשמר את אותה זהות, אלא אף עשוי לצמצם חששות של מתלבטים פוטנציאליים.
  

  ---

  ניתן להזמין גרסה מודפסת של הספר  לרכישה