השכונות הערביות במזרח ירושלים: העיר העתיקה

העיר העתיקה- אתגרים עיקריים והמלצות

א. מדיניות, ניהול וביצוע: למדינת ישראל אין מדיניות פיתוח עבור העיר העתיקה, ואין בעיר העתיקה גוף המתאם ומפקח על פעילויות הגורמים השונים במתחם. מומלץ שהממשלה, העירייה והמשטרה יקבעו ויוציאו לפועל מדיניות בנוגע להיקפי התיירות ודרכי מיתוגה, ויכריעו לגבי סדרי עדיפויות להשקעה – מגורים או תיירות. 

ב. תכנון, בנייה ותשתיות פיזיות: תושבי העיר העתיקה מתקשים להשיג רישיונות בנייה ומתקיימת בה בנייה בלתי חוקית רבה; מצבם הפיזי של בתי המגורים והתשתיות התת קרקעיות ברובע המוסלמי ובחלק מהרובע הנוצרי ירוד, הבתים סובלים מטחב ורטיבות ולעיתים מצויים בסכנת קריסה; מגבלות מתוקף חוק העתיקות מובילות לחלחול ביוב אל מערכת הניקוז. מומלץ להקים יחידת תכנון ופיקוח ייחודית לעיר העתיקה, עם עובדים דוברי ערבית שיתווכו בין העירייה לתושבים ולהיפך.

ג. תחבורה, תנועה רגלית וחניה: העיר העתיקה והצפופה מוצפת במבקרים ורחובותיה הצרים אינם יכולים להכיל תנועת כלי רכב ומקומות חניה. בעונות השיא בתיירות ובחגים נוצר גודש בצירים המרכזיים המגביל ומקשה על תנועת התיירים והמבקרים. מומלץ לקבל את המלצות צוות תוכנית אב לתחבורה למניעת הכניסה של כלי רכב
פרטיים לתוך עיר העתיקה והקמת חניונים נוספים מחוץ לחומות. כמו כן, מומלץ לתכנן צירי תנועה רגליים נוספים כדי לווסת את גודש התנועה התיירותית בחגים ובעונות השיא.

ד. חינוך: בעיר העתיקה 23 בתי ספר וכ־ 11,000 תלמידים, חלקם אינם תושבי המקום. מצבם הפיזי של רוב בתי הספר הערביים בעיר העתיקה אינו עומד בתקנים  הדרושים, הן מבחינת גודלי הכיתות והן מבחינת שטח החצרות והמתקנים. מומלץ לצמצם את מספר בתי הספר ומוסדות החינוך, כולל ישיבות, בין חומות העיר העתיקה, בעיקר לתלמידים שאינם מתגוררים במקום.

ה. מתחים ובעיות עם הכנסיות הנוצריות וראשיהן: הקשר בין זרועות הממשל הישראליים לבין הכנסיות חלקי ורופף. רכישות נכסים ברובע הנוצרי מצד עמותת עטרת כהנים וניסיונות של עיריית ירושלים לאכוף תשלומי ארנונה על הכנסיות מחריפים את המתח בין הרשויות לבין ראשי הכנסיות בעיר העתיקה. אין גורם מדיני בכיר המרכז בידיו את הקשר עם הכנסיות ומהווה עבורן כתובת מרכזית. מומלץ שהרשויות הממשלתיות, עיריית ירושלים ומשטרת ישראל יהדקו את הקשרים והתיאום עם ראשי  הכנסיות, כולל אלה שאינם ששים להפגין שיתוף פעולה עם הרשויות בישראל. משטרת ישראל נקראת  להשקיע יותר במניעת אלימות כלפי אנשי כמורה בכלל ובתהלוכות נוצריות בפרט.

ו. פיתוח כלכלי ותיירותי: הניסיון להפוך את העיר העתיקה לפעילה גם במשמרת שנייה בערב ובשעות הלילה המוקדמות — לא צלח, למרות שמהלך כזה יכול היה לתרום לתושבים ולסוחרים מהבחינה הכלכלית. לא נעשה די כדי להפוך את העיר העתיקה למקום ביקור ובילוי גם בשעות הערב. מומלץ לסייע לכנסיות בשיווק האכסניות שלהן; לפקח על מורי הדרך שיאפשרו לאורחים לבחור מסעדה כראות עיניהם ולערוך קניות עצמיות; לשווק את החוויה הגסטרונומית של העיר העתיקה; לפתוח מסלולי בידוק נוספים לתיירים בהר הבית ולשווק אותו כאתר תיירותי;

מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקרי רב-שנתי שיזם מכון ירושלים בנושא השכונות הערביות במזרח ירושלים. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות למצבן  הכלכלי-חברתי-פוליטי של השכונות ולעודד את הממסד לנקוט בפעולה משמעותית לשיפור מצבן. במסגרת הפרויקט ממפים חוקרי המכון את כל שכונות מזרח העיר  ומשרטטים פרופיל חברתי ותשתיתי של השכונות במגוון תחומי החיים.