נוהל פתיחת תכניות לימודים חדשות

ממצאי המחקר מעלים פער בין התכנון המוקפד והמהודק של הנוהל, החל מהגדרת המטרות וכלה בבחירה נכונה של המסלולים הנתמכים, לבין היישום, בו ניתנה יד חופשית למוסדות האקדמיים עצמם. נתוני תשע"ז-תשע"ח מציגים תפוקות נמוכות של מספרי סטודנטים יחסית לצפי שהציגו המוסדות, ומעמידים בסימן שאלה את היכולת של הנוהל, מוצלח ככל שיהיה, להשפיע על המציאות העירונית.

תמונת מצב

• 15 מסלולים חדשים קיבלו זכאות לתמיכה במסגרת הנוהל, בסכום כולל של כ-2.5 מלש"ח.

• המסלולים מתחלקים בין שבעה מוסדות: האוניברסיטה העברית (5 מסלולים), מכללת עזריאלי (3 מסלולים), מכון לב (2 מסלולים) דוד ילין (2 מסלולים), בצלאל, הדסה ומכללת הרצוג (מסלול אחד כ"א).

• 7 מהמסלולים מיועדים לתלמידי תואר ראשון ו-8 מיועדים לתלמידי תואר שני.

• 11 מהמסלולים הינם בשפה העברית, שלושה בשפה האנגלית ואחד בשפה הערבית.

• המרכיב המרכזי בתמיכה הינו השיווק: 12 מתוך 15 המסלולים עושים שימוש בכספי המענק לעבודה שיווקית. שימושים נוספים הם ציוד, תשתיות והרצאות.

• 3 מתוך 15 המסלולים שקיבלו זכאות למענק לא נפתחו, ונמצאים עדיין בשלבי אישור של המל"ג.

• נכון לשנת 2017, לומדים סה"כ כ-183 סטודנטים במסלולים החדשים.

הצלחות

• כל מסלולי הלימוד שנבחרו הינם ייחודיים לעיר ירושלים, וכמחציתם (8 מתוך 15) ייחודיים בארץ.

• כמעט כל מסלולי הלימוד בנוהל (13 מתוך 15) עונים על קריטריון "שילוב מובנה עם התעשייה" אם על ידי הבאת מרצים מהתעשייה או על ידי שילוב הסטודנטים בהתנסות בשטח תוך כדי הלימודים.

• תמיכה ממוקדת צרכים: 12 מתוך 15 המסלולים הנתמכים בנוהל הם בתחומי תוכן בעלי יחס ייצוגיות נמוך/ניטרלי בירושלים, כלומר, תחומים בהם עדיין אין לירושלים יתרון יחסית לשאר הארץ.

• השיקולים המרכזיים שגרמו לסטודנטים לבחור במסלולי הלימוד החדשים הם: העניין בתחום התוכן והפוטנציאל הגבוה לתעסוקה בתחום – אותם שיקולים שהנחו את בחירת המסלולים לנוהל.

• 47% מהסטודנטים שענו על השאלון דיווחו שלא היו מגיעים ללמוד בירושלים או לא היו לומדים כלל, אם המסלול לא היה נפתח. המגמה בולטת יותר (63%) בקרב סטודנטים לתואר שני בשפה העברית.

אתגרים

• פער משמעותי בכל המסלולים החדשים בין פוטנציאל הקליטה לבין המימוש, כאשר מספרי הסטודנטים הלומדים בפועל, רחוקים מהצפי שהציבו המוסדות האקדמיים.

• חסר מעקב ודיווח מסודר של המוסדות האקדמיים על השימוש שנעשה בכספי המענק ועל ההתנהלות לאורך השנה, במיוחד בכל הקשור לשיווק המסלולים החדשים.

• מנתוני שאלון הסטודנטים עולה כי 26% מכלל הסטודנטים ו-35% מהסטודנטים לתארים מתקדמים, עובדים בירושלים וסביבתה. אחוז נמוך למדי, אך הציפיה היא שיעלה ככל שמתקרבים לסיום הלימודים.

המלצות

• להמשיך מעקב על מספרי נרשמים ומתקבלים לכל מסלול בשנתיים הקרובות, על מנת לבדוק האם הפער בין צפי למימוש ממשיך להתקיים, או שניכרת מגמת עליה במימוש.

• לבחון לעומק את יעילות השיווק של המסלולים החדשים בכל אחד מהמוסדות המשתתפים.

• להקפיד על דיווח רבעוני מסודר מהמוסדות הנתמכים, על מנת לזהות קשיים בזמן אמת ולנסות התחקות אחר המקור לפערים בין הצפי למימוש במספרי הלומדים.

• להמשיך לתעד את המצב התעסוקתי של הסטודנטים בתכניות החדשות לאורך שנות לימודיהם ובמיוחד בקרב מסלולי התואר השני, על מנת לבחון באיזו מידה הם מצליחים להשתלב בתעשיhה הירושלמית.

• בחינה מחדש (בפרקי זמן קבועים) של ייחודיות המסלולים החדשים בהשוואה למסלולים הקיימים בארץ ובירושלים, על מנת לזהות מגמות שינוי ולהגיב בהתאם.

• בהנחה שניתן יהיה לבסס את אפקטיביות הנוהל בשנים הבאות, יש לו פוטנציאל לשמש ככלי להעצמת מוסדות אקדמיים ולשיפור ייצוגיות של תחומי לימוד בירושלים.
  

  ---

מחקר זה יצא לאור בשיתוף משרד ירושלים ומורשת והרשות לפיתוח ירושלים.