העובדים השכירים בירושלים נקלעו למשבר כלכלי כמו בכל ישראל (והעולם). עובדים רבים הוצאו לחל"ת ועצמאיים רבים נותרו ללא פרנסה. שירות התעסוקה הישראלי פרסם נתונים אודות המובטלים החדשים, דהיינו עובדים שהוצאו לחל"ת. מנתונים אלו ניתן ללמוד על מצבם של העובדים בירושלים ובישראל בכלל בעת הזו. לפי נתוני שירות התעסוקה הישראלי 15% מכלל היוצאים לחל"ת מתגוררים בירושלים (70,064 מובטלים נכון לחודש מרץ), פחות מאשר בתל-אביב (18%), ואזור המרכז 25%. אף על פי כן, הנתונים הללו אינם משקפים את המציאות, וככל הנראה מספר המובטלים החדשים גבוה אף יותר ממה שהוצג. במזרח ירושלים ישנם עובדים המועסקים בשטחי הרשות הפלסטינית שאינם יכולים להמשיך לעבוד, אך אינם זכאים להטבות אותם מציעה המדינה, כמו כן ישנם עובדים במזרח ירושלים שבשל קשיי שפה מתעכבים במילוי הטפסים לרשויות.
אם נתמקד באילו מקצועות יצאו יותר עובדים לחל"ת בירושלים, נראה שעיקרם הם במקצועות החינוך וההדרכה, 20% מבין היוצאים לחל"ת בחודש מרץ עובדים במקצועות אלו, לאחר מכן, 12% מבין היוצאים לחל"ת בחודש זה הם עובדים במקצועות כללים וללא ניסיון. שיעורים אלו דומים מאוד לשאר המדינה.
נתון מעניין שנמצא הוא שבירושלים מספר הנשים שהוצאו לחל"ת כמעט זהה למספר הגברים, 50.5% לעומת 49.5%, בהתאמה. נראה שלראשונה ישנו "שוויון בנטל" במשבר הכלכלי, אך זוהי מציאות מדומה. כאשר לוקחים בחשבון ששיעור תעסוקת הנשים בירושלים הוא נמוך בהשוואה לישראל (47% לעומת 60%, נכון ל-2017), אזי המצב של הנשים הוחמר מאוד בעקבות המשבר הכלכלי, ושיעור הנשים שאיבדו את עבודתן גבוה הרבה יותר מחלקן בשוק התעסוקה. לעומת זאת בישראל, שיעור הנשים שהוצאו לחל"ת בהשוואה לגברים גבוה הרבה יותר, 57% לעומת 42%. לפיכך, כך או כך, נשים נפגעות רבות ויותר מהגברים במצב הנוכחי.
כמו כן, מנתוני רשות התעסוקה עולה כי בירושלים יותר צעירים יצאו לחל"ת מבשאר הארץ. 56% מבין היוצאים לחל"ת בירושלים הם עד גיל 34 לעומת 48% בשאר הארץ. סכום הקיצבה שזכאים לה עובדים שהוצאו לחל"ת בגיל 28 ומטה הוא נמוך משמעותית. המשמעות היא שבירושלים יהיו יותר מפוטרים חדשים עם דמי אבטלה מופחתים, והמצוקה הכלכלית תהיה עמוקה יותר.
