בעולם בו ניתן לבצע את רוב הפעולות הבנקאיות דרך האינטרנט, האם סניפי בנק הם תופעה הולכת ונעלמת? ניתן לשער כי עבור חלק גדֵל והולך מהאוכלוסייה אין כל צורך בסניף, אך לפי הדוחק בחלק מסניפי הבנקים, נראה שעדיין יש מי שצורך שם את השירות.
 
לפי נתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בישראל פעילים כיום 1,294 סניפי בנקים, מתוכם 206 (16%) בתל אביב, 124 (10%) בירושלים, ו-69 (5%) בחיפה. בשנת 2017 נפתחו בישראל 15 סניפי בנק, ונסגרו 46 (כולל אחד מאלו שנפתחו באותה שנה), כך שהמאזן היה שלילי. יש לציין כי חלק מהסניפים המופיעים בנתונים אינם נקודות לקבלת שירות כללי, אלא בעלי התמחות כגון משכנתאות או השקעות, וחלקם אינם נותנים שירות כלל, כגון משרדי ההנהלות.
 
השוואת מספר הסניפים ביישוב לגודל האוכלוסייה בו, יוצרת מדד המבטא שילוב של איכות השירות הבנקאי לתושבי היישוב הנדרשים לסניף, ושל מרכזיוּת הישוב כמספק שירות לסביבותיו.
 

בתל אביב קיימים 4.7 סניפי בנק לכל 10,000 תושבים (והיא היישוב השני במדד זה לאחר ראש פינה). כמו ראש פינה, היישובים הבולטים לאחר תל אביב הם יישובים קטנים יחסית, המהווים מרכז לסביבתם הקרובה – כוכב יאיר (4.4 סניפים לכל 10,000 תושבים), וכפר יאסיף (4.1). בירושלים המדד נמוך יחסית, ועומד על 1.4, וגם בקרב יתר הערים הגדולות, רק ברמת גן (3.5) ובחיפה (2.5) המדד גבוה מ-2. נראה שמערך הסניפים בנוי כך שאדם יקבל את השרות לאו דווקא בשכונת מגוריו, אך לא יצטרך לנסוע רחוק. גם הבולטות של תל אביב נמוכה יותר, כאשר מביאים בחשבון שאוכלוסיית היום שלה גדולה בכ-40% מהאוכלוסייה הקבועה.

 
אחד השירותים הבנקאיים המחייב הגעה פיזית הוא משיכת מזומן ממכשיר אוטומטי. קיימים 2,100 מכשירים כאלו בישראל, וגם בשרות זה בולטות הערים הקטנות והבינוניות, כמו ראש פינה (17 מכשירים ל-10,000 נפש) וכפר יאסיף (7.2). בירושלים ישנם 211 מכשירים, או 2.4 מכשירים ל-10,000 נפש.