אני כותב כרגע מפינת העבודה בביתי. כמו רבים, גם אני עובד בימים אלו מהבית, אבל מסתבר שלא מעט ממשיכים להגיע לעבודה.

בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בקרב עסקים (בהם חמש משרות ומעלה, בענפים כלכליים נבחרים) בסוף חודש מרץ, נמצא כי בענפים שנבדקו (תעשייה מסורתית, הייטק, פיננסים וביטוח, מסחר קמעונאי, בינוי ושירותים עסקיים) כ-26% מהמועסקים יכולים לעבוד מהבית, וכ-21% עושים זאת כרגע. בענפי הבינוי והמסחר האחוזים, מן הסתם, נמוכים יותר, ועומדים על 5.8% ו-4.6% בהתאמה. בענפי ההייטק והשירותים הפיננסיים רוב העובדים (58% ו-50% בהתאמה) יכולים לעבוד מהבית, ואכן הרוב (49% ו-41% בהתאמה) עושים זאת.

נכון לסוף חודש מרץ, כ-40% מהעובדים בענפים אלו המשיכו להגיע לעבודתם. אחוז המגיעים לעבודתם בענף התעשייה גבוה יחסית (52%), ואילו בהייטק, שם הרוב יכולים לעבוד מהבית, האחוז נמוך (31%).

נתוני שירות התעסוקה מראי כרגע על 297,000 מחפשי עבודה, מול 6,100 משרות פנויות, או כ-49 מבקשי עבודה על כל משרה בממוצע. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם נתוני סקר הלמ"ס, המראים כי בענפים שנבחנו, כ-24% מהעובדים, או כ-302,000, יצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות מגפת הקורונה. סקר הלמ"ס מראה שהאחוז הגבוה ביותר של היוצאים לחל"ת הוא בתחום המסחר, שם 43% מהעובדים נאלצו לצאת לחל"ת עקב המשבר. גם כאן, נתוני שירות התעסוקה דומים לנתוני הלמ"ס, ומראים שבתחום המסחר (מכירות) ישנם 76 מבקשי עבודה על כל משרה בישראל.

בבדיקת נתוני שירות התעסוקה לפי אזור, נראה שמצב התעסוקה בצפון הוא הקשה ביותר, כאשר באזור זה ישנם 85,500 מבקשי עבודה, ורק 700 משרות פנויות, כלומר יחס של 122 איש למשרה. בירושלים היחס עומד כרגע על 28 מבקשי עבודה למשרה.