רק 2% מהילדים הערבים שמגיעים לטיפות חלב במזרח העיר החלו בתהליך אבחון בהתפתחות הילד, לעומת הערכה של 15%-10% באוכלוסייה הכללית. כך עולה ממחקר שנערך על ידי מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
המחקר, שנערך במסגרת תוכנית שמפעילה העירייה בטיפות החלב במטרה להביא לצמצום הפערים ולהעלות את שיעור הילדים המאובחנים במזרח העיר, סקר את הקשיים והחסמים בתהליך שהילד והוריו צריכים לעבור: מהעלאת חשש לקושי התפתחותי; המשך בהפניה לרופא הילדים כדי לקבל הפניה למרכז להתפתחות הילד. רופאי הילדים והמשפחה במזרח ירושלים מועסקים על ידי זכיינים ולא ישירות על ידי קופות החולים. הרופאים לרוב חסרים הכשרה בהתפתחות הילד ולא עורכים בדיקות התפתחות בשגרה לילדים שבאים אליהם; משם הפניה לביצוע אבחון במרכז להתפתחות הילד, כמעט תמיד במערב העיר. מעבר לקושי התחבורתי להגיע למערב העיר, דווח שבמרכזים הללו ההנגשה התרבותית והתרגום לערבית מוגבלים; לבסוף, סיכום האבחון וההמלצות לטיפול נכתבות כמעט תמיד בעברית ונמסרות למרפאת הזכיין ולא ישירות להורים.
סקר הורים שבוצע במסגרת המחקר הקיף כ-1,380 הורים. במסגרתו נמצא כי עלה חשש לקושי התפתחותי אצל 8% מהילדים, אולם רק 2% מכלל הילדים החלו בתהליך האבחון ובוצע אבחון עבור 0.6% מהילדים. זאת ועוד, מקרב אותם 8% מהילדים שעלה חשש שיש להם קושי התפתחותי, רק 35% מהם קיבלו הפניה כתובה לצורך ביצוע אבחון. נתון מעודד – 88% מהילדים שכבר עברו אבחון, גם החלו בטיפול. ממצאים אלה הם עדות למורכבות התהליך, המחייב את ההורים להתמודד עם אתגרים וחסמים רבים, במיוחד בקרב מי שמציאות החיים שלו מורכבת בלאו הכי ועם מודעות נמוכה להתפתחות הילד, מקשה מאוד על צמצום הפערים באבחון ובטיפול בהתפתחות הילד.
