הישארו מעודכנים
סגור
13 אפריל

| 2021 | 10:00

יום דיונים שנתי – מחקרי 3790 לצמצום פערים במזרח ירושלים

  • למוזמנים בלבד
  • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
  • למוזמנים בלבד
  • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
יום דיונים שנתי – מחקרי 3790 לצמצום פערים במזרח ירושלים

תמונה: רחוב הגיא בעיר העתיקה, יוסי זמיר, שתיל-סטוק.

 

ביום 13.04.21 התקיים יום הדיונים השנתי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות בנושא המחקרים המלווים את החלטת הממשלה 3790 (צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים).

במסגרת יום הדיונים הוצגו 3 מחקרים שהתקיימו במהלך שנת 2020:

הכלכלנית נטע פורזיקי הציגה את מחקר אינדיקטורים לכלכלה ותעסוקה ואת מחקר סקר הון אנושי ומדד כושר ההשתכרות.

עומר יניב הציג את מחקר אינדיקטורים לחינוך והשכלה גבוהה.

את הדיון פתחה לירון יפלח ממשרד ירושלים ומורשת, לאחר הצגת סדר היום על ידי ליאור שילת, מנכ"ל המכון.

מצגת פתיחה

נטע פורזיקי – אינדיקטורים לכלכלה ותעסוקה

החלטת הממשלה התקבלה בשנת 2018 ושמה דגש על תחומי התעסוקה והכלכלה. בשנה שעברה הוצג לראשונה מחקר אינדיקטורים בתחומים אלה, שבוצע ע"י נדב כספי וימית נפתלי. הנתונים שהוצגו בזמנו מהווים את שנת הבסיס להשוואה הנוכחית והעתידית. פורזיקי הציגה את המדידה החוזרת של נתונים אלו. לכך נוספו השנה אינדיקטורים שונים לאור בקשות השותפים לביצוע ההחלטה, וכן התווסף מידע על המצב הנוכחי, בעקבות הקורונה.

מצגת אינדיקטורים כלכלה ותעסוקה

מתודולוגיה

אמידת הנתונים התבססה השנה גם על נתונים מנהליים, להבדיל משנה קודמת בה נעשה שימוש בנתוני סקר בלבד. זאת עקב מיעוט נדגמים ממזרח ירושלים בסקרי הלמ"ס. נתוני סקר אמורים לייצג את האוכלוסייה, אך כאשר המדגם קטן התוצאות לא מייצגות. נתונים מנהליים הם מדוייקים יותר, על אף שאינם חפים מקשיים מתודולוגיים אחרים, למשל קושי להסתמך על דיווחי שכר.

ממצאים עיקריים:

  • גם גברים וגם נשים במזרח ירושלים נפגעו כלכלית יותר בקורונה לעומת חלקם בכוח העבודה הירושלמי. בבדיקת אבטלת הנשים, נמצאה החרפה במצבן הכללי של נשים רבות בירושלים, מקרב קהילות העיר השונות. כך, אחוז דורשות דמי אבטלה טרום הקורונה עמד על 1% מבין היהודיות, ועל 0.2% מבין נשים ערביות. עם הקורונה עלה אחוז דורשות האבטלה ל-6.4% מהיהודיות, ול-3.2% מהערביות.
  • על אף ממצאים אלו, כוח העבודה הרב שנתי של נשים ערביות בירושלים נשאר דומה ועומד על כ-23%.
  • הנתונים מראים כי יש שיפור במיצוי זכויות במזרח ירושלים, אך ביחס לקושי הכלכלי קיים עוד מקום לשיפור.
  • שכרן של השכירות הערביות בירושלים (6,400 ₪ בממוצע, על פי נתונים מנהליים) דומה מאוד לשכרן של ערביות בישראל (6,750 ₪), אך חשוב לציין שהשכר המנהלי שונה מאוד משכר כפי שעולה בסקרי הלמ"ס, אשר בשנת 2017 עמד על 4,407 ₪.
  • שיעור העסקים שקיבלו הנחות בשנת קורונה זהה בין מזרח ירושלים ומערב ירושלים.

נטע פורזיקי – סקר הון אנושי

מצגת הון אנושי

החלטת ממשלה 3790 קובעת שיש להעלות את שיעורי התעסוקה במזרח ירושלים ולהגדיל את פריון העבודה של התושבים. מחקר זה מבקש למפות ולאפיין את ההון האנושי של צעירים במזרח ירושלים, וזאת על מנת שיהיה ניתן למקד את המדיניות והתכניות הממשלתיות והעירוניות, כך שיתאימו לשוק התעסוקה המזרח ירושלמי, יביאו לפתיחת קורסי הכשרה מקצועית המתאימים לתושבים, ויאפשרו להתמודד עם החסמים הקיימים בשוק התעסוקה. כל זאת לשם הבאה לשילוב התושבים במעגלי העבודה בכלל ובתעסוקה איכותית בפרט, מתוך הבנת הפערים בין השכלה לתעסוקה.

המחקר כולל שימוש בנתונים קיימים הנאספים ע"י הלמ"ס וביטוח לאומי, קבוצות מיקוד וסקר מקיף, עם כמות המשיבים הגדולה ביותר שנסקרו באזור זה למיטב ידיעתנו. למחקר שותפים רבים: משרד ירושלים, עיריית ירושלים ופורום פילנתרופיה המרוכז על ידי הג'ויינט אלכא.

ממצאים עיקריים

  • סוג הבגרות משפיע על בחירת מקצוע לימודים, מי שלמדו לבגרות פלסטינית מדעית הולכים ללמוד יותר מקצועות כמו רפואה, מדעי הטבע והייטק. במקצועות אלו כמעט כולם עובדים בתחום אותו למדו, והשכר גם מתגמל יותר.
  • הנשים משכילות: הן בעלות השכלה גבוהה בשיעורים גבוהים, ולמרות זאת רבות מהן אינן עובדות כיום ואף לא עבדו מעולם. כמו כן, השכלה גבוהה משפיעה באופן שלילי על שכרן. בקרב גברים, לעומת זאת, להשכלה אין השפעה על השכר.
  • נשים עובדות במשרה מלאה כמעט כמו הגברים, אך השכר שלהן נמוך מתחת לשכר המינימום.
  • רוב התושבים בוחרים מקום עבודה מתוך עניין, תחום המקצוע אותו למדו ושכר. פחות בשל קירבה לבית או שיקולים חברתיים ומשפחתיים.
  • תחושת אפליה בקבלה לעבודה נפוצה יותר בקרב מי שעובד עם יהודים, כמו בענפי שירותים ובניין.
  • הן גברים והן נשים ציינו כי העדר ניסיון מקצועי ומחסור בנטוורקינג כחסם המשמעותי להשתלבות בתעסוקה, כמו גם תחושה של גזענות ואפליה מצד המעסיקים.
  • נשים הוסיפו קושי בידיעת עברית ואנגלית.

עומר יניב – אינדיקטורים לחינוך והשכלה גבוהה במזרח ירושלים

 בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, החלטת הממשלה הציבה את היעדים הבאים:

  • הגדלת ההשתתפות בתכנית הלימודים הישראלית בחינוך הערבי בירושלים
  • הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי
  • הגדלת מספר התלמידים המשתתפים בפעילויות חינוך בלתי-פורמליות
  • צמצום שיעורי נשירת תלמידים
מצגת אינדיקטורים לחינוך הערבי בירושלים

יניב הציג מבחר אינדיקטורים ובהם: נתוני תלמידים בחינוך הערבי בירושלים לפי כיתה ומעמד משפטי, תש"פ; ידיעת עברית (דיבור) בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים; מספר כיתות א' בתכנית הישראלית שנוספו לחינוך הערבי בירושלים, תשע"ח-תשפ"ב; לומדים, ניגשים וזכאים לבגרות ישראלית בחינוך הערבי בירושלים, שנה"ל תשע"ט ותש"פ.

השכלה גבוהה וחינוך – דיון:

 הצעות לאיסוף ודיוק נתונים

  • ציון רגב, מנהל מנח"י, ביקש להתחקות אודות מידע על מעבר תלמידים למערכת הלימודים הישראלית: מאיזה סוג בית ספר הגיעו התלמידים ומה עוד אנו יודעים לומר עליהם? כך למשל יודעים על תלמידים מג'בל מוכבר אשר נוסעים לבתי ספר מחוץ לשכונה על מנת ללמוד בתכנית הישראלית. בנוסף, אנחנו יודעים כי נפתחו בשנים האחרונה עשרות גנים בתכנית הישראלית (30-50 לשנה), מה שעתיד להשפיע על מסגרות ההמשך בהן ילמדו התלמידים (קודם עקב היעדר הגנים נרשמו רק לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים).
  • עוד ביקש רגב להבחין בין חינוך טכנולוגי נמוך ('מח"ט נמוך) וחינוך טכנולוגי גבוה.
  • נבילה מנאע, סגנית הממונה על מערכת החינוך במזרח ירושלים, ציינה כי סביר שהנשירה גבוהה יותר מהמצויין בנתונים, וכי עיריית ירושלים יודעת להתחקות רק אחר נשירה החל מ-2016.
  • אבנר סעדון, מנהל האגף האסטרטגי בעיריית ירושלים, הציע לחדש ביצוע של סקרי הורים כפי שבוצעו על ידי העירייה בעבר, על מנת לתת מענה לבקשתו של דוד קורן ממשרד החינוך למידע על שביעות רצון. ציון רגב ציין שיש למנח"י יכולת לביצוע עצמאית של סקרים והציע להמתין עם ביצוע סקר כזה עד להצטרפות תלמידים נוספים למערכת הישראלית. דגנית לוי ממכון ירושלים ציינה כי חסר מידע על הגורמים המשפיעים על בחירת בתי ספר על ידי הורים – מה השיקולים לבחירת תוכנית הלימודים. חסר גם מידע על יציאה מהתוכנית הישראלית – מעבר לכמה תלמידים, כמה רציפות של תלמידים קיימת – נדרש מעקב אחר התלמיד הבודד.
  • אשרף ג'בור, מנהל התכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה "ריאד", ביקש להבחין בנתונים ברמת תעודת הבגרות– האם מדובר בבגרות העומדת בתנאי הסף לכניסה לאוניברסיטה או בגרות חלקית.

 

ביקוש ללימודים בתכנית הישראלית

  • קורן ציין כי להתרשמותו היקף המתעניינים בתוכנית הישראלית גבוה מהתוצאה בשטח. על אף שאין מידע רשמי, רואים ביקוש גדול לתוכנית הישראלית, ומעבר בגילאי חטיבה לתוכנית הישראלית. הציע לפלח את המידע לפי שכונות ולנתח את גילאי המעבר הנפוצים בין התוכניות (גן, יסודי, חט"ב) – על מנת להתאים את פעולות המדיניות להתנהגות הציבור. ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים, ציין כי מי שעובר לתוכנית הישראלית בחט"ב מתקשה להשלים את פערי הידע. אפשר לחלק את האוכלוסייה הכללית לשלוש קבוצות: מי שבטוח יעבור לתוכנית הישראלית, מי שבטוח לא יעבור וקבוצה אמצעית שיעברו בתנאים מסוימים. להערכתו הקבוצה הראשונה עוד לא מוצתה ולכן רואים עליה בפניה לתוכנית הישראלית. מנאע ציינה כי העדיפות כיום היא לפתוח בתי ספר חדשים עם התכנית הישראלית ולא להכניס תכנית ישראלית לתוך בית ספר קיים.
  • דועא כעבייה מהמועצה להשכלה גבוהה הזכירה כי המטרה היא שילוב בתעסוקה והשכלה גבוהה – התוכנית הישראלית היא רק הדרך ולא המטרה עצמה. לתוכנית הפלסטינית יש גם חוזקות כמו אנגלית.
  • משה קפטובסקי מפמ"י אמר שאמנם הפרדיגמה כיום היא שהתוכנית הישראלית היא ערובה להצלחה, אך בפועל יש לכך חסמים. לתוכנית הישראלית הרבה יתרונות, לאו דווקא בכניסה לאקדמיה ולתעסוקה. כיום פוגשים בוגרים של התוכנית הישראלית שלא מצליחים להשתלב. החסם של עברית הוא בעיה רצינית.
  • אריק ברבינג מפמ"י אמר כי לאחרונה הורידו את כמות שעות הוראת העברית ל-3, וזה לגמרי לא מספיק. ככל שנקדיש יותר שעות בשבוע למקצוע הוא יתפס כחשוב יותר ויצליחו בו יותר. באקדמיה מנסים להשלים את הפער דרך מכינה ללימוד עברית.
  • אשרף ג'בור: התוכנית הישראלית נתפסת כיוקרתית – אם ההורים, המורים והתלמידים רואים שמעט מצליחים – לא יבואו. נקבל תוצאה הפוכה. צריך להבין איפה החסמים ומה חסר כדי להצליח לצאת עם בגרות טובה ולפעול שם. למשל אם חסרה בחינה מסוימת – לפעול להשלים אותה. להתאים את העבודה לתלמידי מב"ר, מגמות לימוד, מצטיינים.