הישארו מעודכנים

    סגור
    29 דצמבר

    | 2020 | 10:00

    מעבדת מרחבים משותפים בירושלים – היבטי תכנון וקהילה

    • למוזמנים בלבד
    • מתקיים בעברית
    • דיגיטלי
    • למוזמנים בלבד
    • מתקיים בעברית
    • דיגיטלי
    מעבדת מרחבים משותפים בירושלים – היבטי תכנון וקהילה

    ההכרה בירושלים כעיר מעורבת, דורשת חשיבה והתייחסות לצרכים המגוונים והשונים של כל קבוצת אוכלוסייה אך דורשת גם חשיבה על המרחבים המשותפים. מרחבים משותפים הם אלו בהם קבוצות האוכלוסייה נפגשות באופן אורגני. בעיר מעורבת, יש להבין כיצד האוכלוסיות ישתמשו יחדיו במרחב הציבורי באופן חיובי. אירוע זה הינו אירוע שיא בתחום המחקר של מרחבים משותפים בו עוסק מכון ירושלים בשנים האחרונות, בתמיכת קרן קונרד אדנאואר ובשיתוף פעולה עם המחלקה לעבודה קהילתית ומנהל תכנון בעיריית ירושלים.

    המעבדה, בה השתתפו כ-100 קובעי מדיניות ונציגים העוסקים בתחום בירושלים, עסקה בשאלות הבאות:

    • כיצד יוצרים מרחב מכיל ונגיש לאוכלוסיות מגוונות?
    • מהם החסמים וההזדמנויות לקידום מדיניות המאפשרת ומעודדת מרחבים משותפים בירושלים?
    • כיצד הרשויות השונות והארגונים הפועלים בעיר יכולים לסייע ולהסתייע אלו באלו בקידום התחום של מרחבים משותפים בעיר?

     

    מטרת המעבדה

    לייצר חשיבה עירונית רוחבית בכל הנוגע לאינטראקציה בין האוכלוסיות בחיי היום-יום ולבחון את הדרכים לפיתוח מרחבים משותפים בירושלים.
    בשלוש השנים האחרונות השתתפו אנשי מקצוע מעיריית ירושלים העוסקים בעבודה קהילתית ובתכנון עירוני בסדנאות יישומיות אשר נערכו במכון בנושא מרחבים משותפים. בסדנאות פותחו: שפה, ידע ויכולות, בניהול ותפעול מרחבים משותפים בירושלים, בהיבטים תכנוניים ובהיבטים קהילתיים. המעבדה היוותה צעד נוסף במאמץ להפוך את התיאוריה לפרקטיקה, אותה ניתן ליישם בעיר מעורבת ומאתגרת כמו ירושלים. 

    רקע לדיון

     

    ההפרדה הנוכחית לא מאפשרת פיוס

    ד"ר מריק שטרן, מכון ירושלים למחקרי מדיניות הדגיש שנושא המרחבים המשותפים חשוב עקב המציאות הקיימת בשטח: ההפרדה הנוכחית לא מאפשרת פיוס, ומנגד שילוב ללא התערבות עלול להוביל לאלימות. ירושלים יכולה להוות פיילוט ארצי למפגשים מהסוג הזה.

    תמיר מנצור-כרמל, מתכנן רובע מרכז בעיריית ירושלים, הציג את מסמך הסיכום של סדנת מרחבים משותפים שכתבו המתכננים העירוניים, התייחס לפערים התכנוניים בעיר והמליץ על הקמת צוות היגוי לתכנון והקמת מרחבים משותפים; הגדרת בעלי תפקידים שיהיו אחראים על קידום האג'נדה, וקידום פיילוט באחד המרחבים שאותרו במסמך .

    מיכל כרמון, המחלקה לעבודה קהילתית עיריית ירושלים, ציינה שהיא מצפה לראות עיסוק גובר של עו"קים (עובדים קהילתיים) בנושא, ובהמשך גם הרחבה של השיח בהיבטים נוספים כגון בהיבט של אנשים עם מוגבלויות – ולא רק הצמדות למגוון האוכלוסיות והתרבויות השונות בעיר. 

    הבחירות למינהלים קהילתיים בעיר

    ליבנת אסולין, עובדת קהילתית במחלקה לעבודה קהילתית של עיריית ירושלים, התייחסה לבחירות למינהלים הקהילתיים כהזדמנות לחזק את המסר של מרחבים
    משותפים בעיר – במהלך הבחירות ולאחריהן:
    א . במהלך הבחירות: המתמודדים עברו הכשרות ובהן שילבו את המסר של גישור ותקשורת מקרבת. בנוסף, בחלק מהשכונות היה ניסיון אקטיבי לאתר אוכלוסיות מודרות  ולהביא מועמדים מאותן קבוצות שיוכלו להציף את צרכי הקבוצה ולהעלות אותם למודעות. בהקשר הזה, הצעד הבא צריך להיות חשיבה סביב השאלה איך דואגים שהנהלה נבחרת תהפוך להיות מרחב משותף ותייצג את המגוון של הקהילות במרחב, ואיך עובדים במשותף לקידום הצרכים השונים של השכונה מתוך ראיה כוללת, גם כשהצרכים של קבוצות שונות באותה שכונה מנוגדים.
    ב. אחרי הבחירות: בתהליך ההכשרה של נציגי ההנהלות שנבחרו למנהלים הקהילתיים- יוקדש יום שלם לנושא. בנוסף, ציינה אסולין שלקראת הבחירות הבאות יש כוונה לערוך מיפוי של מגוון המועמדים ואף לעבוד עם ראשי קהילות כדי לוודא שהמועמדים יהיו מגוונים. אסולין הציעה גם לקיים קמפיין עירוני מאחד סביב טוב משותף.

    שייקה אל עמי, מנהל מינהל קהילתי גינות העיר, ציין שצריך לזכור כל הזמן שיש בעיר גם כוחות בולמים שצריכים את המרחב שלהם, וחשוב לאפשר זאת לצד מרחבים משותפים. בנוסף, התייחס בדבריו לבחירות למינהלים הקהילתיים וציין שלדעתו מערכת הבחירות למינהלים גורמת למצב ההפוך ויוצרות פילוג ושיסוע. הוא סבור שהגיע הזמן להתמודד עם מה שהבחירות יוצרות ולחשוב מחדש כיצד ניתן לדבר את השותפות ולבנות את האמון, בשפה של טוב משותף. לדבריו, צריך לחשוב על מערכת אחרת לבחירת מנהיגות קהילתית שתדבר בשפה אחרת.

    הימצאות פיזית במקום אחד לא מחזקת קשרים אנושיים

    ברוך שוגרמן, השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה, התייחס לחשיבות האלמנט הכלכלי וציין שבמרחבים משותפים כדאי לשלב גם אלמנטים של מסחר
    ותעסוקה, כולל במזרח העיר כדי שיגיעו לשם אנשים גם מהמערב. בנוסף, הוא ציין שמרחב משותף חייב להיות מלווה בפעילות חברתית, פורמלית או בלתי פורמלית, וכי המצאות פיזית באותו מקום אינה מספיקה כשלעצמה לצורך יצירת קשרים.

    גידו סגל, אדריכל, מייעץ לעופר מנור בתכנית המתאר הבאה לירושלים, ציין שהם מנסים להתבסס על העבודה שנעשתה בהקשר של מרחבים משותפים ולשלב את
    העקרונות שלה בתכנית המתאר הבאה לעיר. 

    איילה וול, בינוי קהילה, החברה למתנ"סים, אמרה כי החברה למתנ"סים ניצבת בפני שני אתגרים מרכזיים :
    א . בעבר הם הפעילו לא מעט קורסים של טוב משותף וגישור – אבל לא הצליחו להגיע לכל האוכלוסיות, כשהקושי המרכזי שלהם היה להגיע לאוכלוסיות שתופסות בנקודות קצה. להרגשתה, כיום עובדים בעיקר על האמצע, והאתגר הבא הוא להגיע לקצוות.
    ב. בעבר השיח היה מאבק על צביון ובשנים האחרונות יש יותר שיח בנושא השלמה. צריך להגביר את השיח הזה – לא להפרדות ונבדלות אלא ליצירת ממשק משותף. לדעתה אפשר יהיה להגביר את השיח הזה גם באמצעות ההכשרות להנהלות המינהלים החדשים .

    תכנון המרחבים המשותפים

    עזאדין אל -סעד, המרכז הבין תרבותי, העיד כי להרגשתו, מתייחסים הרבה לשיח של מרחבים משותפים, ולמרות זאת הוא רואה בתכנון במזרח העיר תכנון "חירש" – חד כיווני,  שמגיע ממגדל השן ומנותק מהשטח. הוא סבור שצריך לשתף יותר ולשוחח עם התושבים במזרח ירושלים, לשמוע מה יש להם לומר. לטענתו, המרכז הבין תרבותי (עם  מכון ירושלים), ניסחו המלצות מדיניות בהקשר הזה כבר מספר פעמים, ולמרות זאת ההרגשה היא שאין התקדמות בנושא ואין כרגע תכנון לאף שכונה ערבית. בנוסף, ככל שמדברים על מרחבים משותפים – צריך להקים מרחבים משותפים גם במזרח העיר. חגי אגמון שניר, מנהל המרכז הבינתרבותי, ציין כי צריך לקדם גישה שנשענת על סולידריות ועל אכפתיות ולאחר ולא רק על win win.

    ד"ר מריק שטרן  אמר כי השלב הבא צריך להיות חשיבה איך אפשר למסד את הנושא ברמה העירונית (למשל, הקמת יחידה עירונית שמתעסקת בכך ותמיכה מותאמת לפונים אליה, בדומה למה שקיים בבלפסט). שטרן שבור שירושלים בשלה לכך, וכמובן שגם יש לכך חשיבות רבה גם ברמה ההצהרתית.
    חני אמסלם, ממונה על עבודה קהילתית ומשאבי קהילה בעיריית ירושלים הגיבה כי המרכז העירוני לגישור ודיאלוג קהילתי יכול להיות כתובת כזו, בשיתוף המינהלים הקהילתיים והחברה האזרחית. כרגע, מאחר שהדסה שניהלה את המרכז סיימה את תפקידה – צריך לחכות שהוא יאוייש מחדש ואז ניתן יהיה לקדם זאת (בשיתוף מוזאיקה ואחרים).

    המרחב העסקי

    אמיר חכימיאן, אגף קידום עסקים, עיריית ירושלים, ציין שהמרחב העסקי הוא מרחב משותף. בעסקים המפגש הוא בלתי נמנע. חכימיאן ציין שהוקם מיזם של גישור לבעלי עסקים (בין בעלי עסקים לבין תושבים) ושהכלי הזה מייצר שיח ופלטפורמה שבה הצדדים מתחילים לדבר ביניהם ומחפשים פתרונות משותפים.
    בנוסף, הוא התייחס למרכזים מסחריים בשכונות וציין שיש תהליך של שדרוג המרכזים המסחריים השכונתיים.  לצד זאת קיימת הבנה שהכלי המרכזי לקידום עסקים הוא לייצר חיבור בין הקהילה לבין העסקים. כך הוא רואה את המרחב העסקי כמרחב משותף, כשחלק מהתהליך בשדרוג מרכז מסחרי הוא לייצר קרקע פעילה לפעילות קהילתית משגשגת, שמלווה בתהליכי שיתוף ציבור עם התושבים. הוא ציין שכתוצאה מהאתגר הגדול לייצר את החיבור בין הדברים, הוחלט להכניס לאגף לקידום עסקים עובדת קהילתית כדי לייצר שיח קהילתי וחיבור אמתי. בנוסף, הוא אמר שהם גם מנסים לקדם 'האבים' שכונתיים לעצמאים ולאנשים שעובדים מהבית.


    מירושלים לבלפסט וחזרה – סיכום מסע 2019 – גלית רז דרור