הישארו מעודכנים
סגור
05 מרץ

| 2020 | 12:30

טעימות תעסוקה- איכות מול כמות בשוק התעסוקה הירושלמי

  • ללא תשלום
  • למוזמנים בלבד
  • מתקיים בעברית
  • עיריית ירושלים
  • ללא תשלום
  • למוזמנים בלבד
  • מתקיים בעברית
  • עיריית ירושלים
טעימות תעסוקה- איכות מול כמות בשוק התעסוקה הירושלמי

הרשות העירונית לתעסוקה והאגף לתכנון ומדיניות אסטרטגית, בשיתוף מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מקיימים סדרת מפגשים קצרים לעובדים בעירייה בנושא תעסוקה בירושלים.

מטרת ה"טעימות" היא לקיים שיח עירוני בנוגע לתעסוקה וכלכלה מקומית סביב ארוחה צהרים קלה. 

אודות פורמט ה"טעימות": הרצאה קצרה של 15 דקות על סוגיה ממוקדת, אחריה משיב גורם מטעם העירייה, ולבסוף מתקיים דיון קצר.

הנושא הראשון בסדרת המפגשים:

איכות מול כמות בשוק התעסוקה הירושלמי 

ימית נפתלי 

המפגש עסק בנושא איכות מול כמות בשוק התעסוקה הירושלמי. הובא לדיון הפער הקיים במשאבים המושקעים בכניסה לשוק העבודה של עובדים נוספים מאוכלוסיות המועסקות באחוזים נמוכים, לבין שדרוג והעלאת רמת התעסוקה בקרב עובדים אלו.

פתרון אפשרי שהוצע, הוא הקניית כלים ומיומנויות לעובדים בכדי להגביר את פריון העבודה ולהכשיר אותם לתפקידים איכותיים ברמת שכר גבוהה, בעולם התעסוקה המשתנה.

נפתלי הסבירה שכיום רווח עיסוק בכמויות העובדים בשוק התעסוקה הירושלמי. קובעי המדיניות והמחקר עוסקים לרב בחיפוש פתרונות לחסמים אובייקטיביים ותרבותיים בכניסה לשוק העבודה של נשים ערביות וגברים חרדים. משאבים רבים מושקעים ב'דחיפה' של אנשים שאינם עובדים לשוק העבודה, אולם רק לאחרונה מתחיל להיכנס לשיח נושא איכות התעסוקה, האפשרות להבטיח לאנשים רמת שכר גבוהה יותר ורמת פריון גבוהה יותר בעבודה.

אחוז משמעותי מהמועסקים בירושלים עובדים במשרות הנמצאות בסיכון להיעלמות ושינוי ולכן ישנה חשיבות גדולה להכשרה והקניית מיומנויות העתיד, בכדי להבטיח משרות אלו גם בעולם של שוק עבודה משתנה.

דיון:

אבנר סעדון, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית ירושלים, ציין כי כמות העובדים שמרווחים מתחת לשכר מינימום זהה לכמות האנשים בגיל העבודה שלא עובדים. לכן, נשאלת שאלת המינונים – האם להשקיע בהכנסה לשוק העבודה או בשדרוג תעסוקתי.

תגובת הרשות העירונית לתעסוקה

חיים עמר, מנהל הרשות העירונית לתעסוקה

עמר הציג את הרשות, אשר הוקמה לפני 12 שנים על מנת להוביל מדיניות עירונית מתכללת בנושא התעסוקה. הרשות כוללת מרכזי תעסוקה לקהלי יעד שונים, חלקם במימון ממשלתי. למעלה מ-16,500 קיבלו שירות במרכזי התעסוקה, ולמעלה מ-4,000 הועסקו באמצעותה.

סוגיות על סדר היום של הרשות:

  1. מתן פתרונות למגוון אוכלוסיות בעיר
  2. הרחבת היצע מקומות התעסוקה
  3. משיכת עולים ואוכלוסיות חזקות לעיר.
  4. מיצוב השירות העירוני
  5. תכנית אב לתעסוקה בעיר – אתגרי שוק העבודה

עמר מסכים עם האמירה שהשכלה גבוהה אינה מספיקה ויש להעניק גם לבוגרי אקדמיה מיומנויות רכות שיסייעו בשילוב בשוק העבודה.

מניסיוננו קל יותר לשים אדם בשוק העבודה מאשר לשדרג אותו ולהניע אותו לעלייה בשכר, לחלק מהאנשים יש פוטנציאל גדול להשתכרות גבוהה יותר ואנחנו רוצים למצוא אותם ולסייע להם.

עופר אהרון, מנהל מחלקת מדיניות התכנון, אגף תכנון עיר, שאל: מה מדיניות הממשלה בנושא ואילו יעדים אם בכלל היא מציבה בנושא?

נפתלי השיבה, כי חלק מהחסמים לכניסה של האוכלוסיות שהוזכרו ידועים. המדינה מנסה להתמודד באמצעים שונים, כאשר רב המאמץ מתרכז בהכנסת האוכלוסיות הללו לשוק התעסוקה ופחות בהעלאת תנאי השכר של העובדים הקיימים. המדינה מציעה קורסי הכשרה מקצועית במימון מלא, אבל מי שכבר הינו בעל תואר אקדמי אינו זכאי לשובר או מימון.  

אליהו וינד, ראש תעסוקת חרדים ומממונה על מרכז כיוון, נתן את העיר מודיעין עילית כדוגמא: נערך סקר בקרב התושבים לגבי הכשרות התושבים (בעיקר נשים). לאחר תהליך ארוך שהתקיים גם בסיוע הממשלה, נוצרו מקומות עבודה המספקים תעסוקה לפלח משמעותי מתושבי העיר.