הישארו מעודכנים

    סגור
    05 אפריל

    | 2020 | 17:00

    אירוע דיגיטלי: כלכלה מעגלית ויתרונותיה לתעשייה בעידן הקורונה

    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • שידור חי
    • אירוע דיגיטלי, מידע נוסף יועבר לנרשמים
    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • שידור חי
    • אירוע דיגיטלי, מידע נוסף יועבר לנרשמים
    אירוע דיגיטלי: כלכלה מעגלית ויתרונותיה לתעשייה בעידן הקורונה
    לאור משבר הקורונה, התעשייה ומערכות הייצור מחפשות פתרונות וחלופות לחומרי גלם, שבשגרה מגיעים מחו"ל. אתגר זה מייצר הזדמנות נדירה לתעשייה לבחון מחדש שיטות עבודה מסורתיות ולאמץ פתרונות חדשניים, כגון שימוש במודלים של כלכלה מעגלית.
     
    במפגש הרצתה ימית נפתלי, חוקרת במכון ומנהלת המחקר הבינלאומי R2PI של האיחוד האירופי לפיתוח מודלים של כלכלה מעגלית.

    כלכלה מעגלית

    קונספט שמהותו הפיכה של מערך הייצור לכזה הפועל במעגל סגור, ובכך להביא לצמצום הפגיעה במשאבי הטבע. זאת להבדיל מהמודל הכלכלי הנפוץ כיום- שהוא מודל לינארי שהפעלתו בזבזנית ועתירת משאבים: במהלך הייצור הלינארי המוצר מאבד מערכו ובסוף השימוש אין אלא לזרוק אותו. 
     
    מתוך הבלוג "לא סופרת" של ימית נפתלי בעיתון דה-מרקר:
     
    כלכלה מעגלית מייצרת מגוון פתרונות העשויים לתת מענה לתעשייה, אם המפעלים ישתפו פעולה: שימוש בחומרי גלם מקומיים, שימוש בתוצרי לוואי – פסולת של מפעל אחד היא חומר גלם למפעל אחר, וכמובן, גם מיחזור.
    אחת הדרכים לקדם כלכלה מעגלית, היא ניהול מערכות התעשייה בדומה לפעילותן של מערכות אקולוגיות- בהן לכל משאב יש תפקיד ומקום, וכך ליצור "סימביוזה תעשייתית", מושג אותו טבע משרד הכלכלה. בישראל הדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין מפעלים ברמה האזורית, אשר יכול להיות המפתח לניצול משאבים באופן יעיל. פסולת הייצור של מפעל אחד, היא חומר הגלם של מפעל אחר. 
     

    פרויקט R2π

    פרויקט בינלאומי ורב שותפים (16 שותפים מ-9 מדינות), לקידום מודלים מבוססי כלכלה מעגלית. הפרויקט מתמקד ביצירת מודלים עסקיים בשישה תחומים מרכזיים: בנייה, מוצרי אלקטרוניקה, פלסטיק, מזון, טקסטיל ומים. המחקר הוזמן על ידי ה Eu Commision. ימית נפתלי היתה שותפה בחבר המנהלים שלו. 
     
    תהליך עיצוב המדיניות אותו הובילה נפתלי כלל שלבים רבים של למידת המדיניות הקיימת ועיצוב כלים שישלימו זה את זה ויתנו תוצאות חיוביות. בימים אלו עובר האיחוד האירופי על ההמלצות ובוחן כיצד ליישמן. בנוסף, נפתלי וצוות מכון ירושלים פועלים כדי להנחיל את מסקנות הפרויקט גם בישראל.
     

    מקרי מבחן לכלכלה מעגלית:

    בפרויקט נחקרו 18 חברות מששת הסקטורים: מים, בניה, מזון, פלסטיק, אלקטרוניקה וטקסטיל. נבחרו מקרי מבחן שפעלו בקני מידה שונים- חברות רב לאומיות, מערכות לאומיות וחברות נישה. מחקר העומק של הפעילות שלהן סייע לפיתוח ארגז הכלים לחברות נוספות שרוצות לעבור את התהליך ואת כלי המדיניות שהפרויקט הציע לאיחוד האירופי.

    החברות בחרו להשתמש בכלכלה מעגלית במודל העסקי שלהן ממניעים מגוונים. רבות מהן זיהו יעילות רבה יותר במודל שאימצו מאשר במודל הלינארי הקודם. אחרות פועלות מתוך רצון להיות מוכנות מראש למדיניות ממשלתית בנושא, ואחרות מתוך מחוייבות אידיאולוגית עמוקה למעגליות. 

    לדוגמא, המקרה של חברת Rockwool, מציג כיצד מדיניות הממשלה ההולנדית בנושא ההטמנה יצרה יתרון לחברה שפיתחה מראש אמצעים טכנולוגים לשילוב פסולת בניין במוצר שלה. רוקוול הצליחו לשלב חדשנות טכנולוגית בעיבוד והתאמת חומר הגלם שלהם למודל עיסקי מוצלח.

    לאתר: מודלים עסקיים מעגליים

     

    הקורונה כמקפצה לקידום כלכלה מעגלית

    בתקופת הקורונה חברות מתקשות למצוא חומרי גלם, וניתן למנף את היעד של משרד הכלכלה, להגיע ל"סימביוזה תעשייתית", שיתוף פעולה בין מפעלים על מנת לייצר פחות פסולת ולייעל את השימוש במשאבים. תנאי הפתיחה לקידום המיזם אינם קלים: בעבר הייתה המון חשדנות בין המפעלים ופעילות במעטה סודיות היום. עם זאת, בעקבות הקורונה, נוצר צורך של מפעלים שונים לשתף פעולה זה עם זה כתוצאה ממחסור בחומרי גלם.

    בן יבניאלי, זכיין המשתף פעולה עם משרד הכלכלה בפיילוט בנושא סימביוזה תעשייתית, הזכיר את המאמצים של משרד הכלכלה ושל המשרד להגנת הסביבה בנושא. 

    אחד האתגרים במימוש הסימביוזה הוא סטנדרטיזציה של התוצרים, של חומרי הגלם ושל הפסולת כדי לאפשר למפעלים שונים להתבסס בביטחון על תוצרים של מפעלים אחרים.