המצב התחבורתי של ירושלים

המצב התחבורתי הנוכחי (2018-19) של ירושלים נסקר בפרסום באמצעות מספר תתי פרקים: 

1. מפת התחבורה הציבורית של ירושלים: פריסה מרחבית בעייתית והיעדר שירותים נחוצים
2. מפעילים קיימים — אגד וסיטיפס
3. הזדמנויות: מכרזים חדשים
4. נתיבי תחבורה ציבורית עירוניים
5. היעדר אכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים
6. תחבורה ציבורית במזרח ירושלים
7. מידע בתחנות
8. הליכתיות ואופניים: אמצעי תחבורה מקיימת משלימים

תפקידה של החברה האזרחית בקידום תחבורה מקיימת

החברה האזרחית היא שחקן אמצע, הניצב בין הרשויות לציבור. ככזו, היא מסוגלת, וזהו תפקידה, לתרגם את רצונות וצרכי צד אחד למשנהו. זהו תפקיד חשוב ביותר של הקטנת התנגדויות, סיוע בקידום תהליכים ובניית אמון בין הצדדים. החברה האזרחית יכולה ליטול על עצמה להציף ולקדם פתרונות לסוגיות בתחומים פוליטיים/ציבוריים, תכנוניים, בקרת איכות, שיפור לאחר יישום ומיסוד קריטריונים לשירות טוב. 

שיטות פעולה

מבחינת שיטות פעולה, החברה האזרחית הירושלמית יכולה לאמץ מתודות ודרכי פעולה המוכרות לה, ובהן:

1. גיבוש קבוצות פעילים

• תמיכה בפעיל מרכזי או קבוצת פעילים שתבחר להתמקד בנושא מסויים. מומלץ להקים גרעין פעילות סביב סוגיה ספציפית (התחלה באמצעות מטרות קטנות).
• יצירת הכשרות לפעילים, איתור הכשרות קיימות ויידוע פעילים.

2. שימוש ביכולות ריכוז מידע, עיבודו והפצתו – מול הציבור ומול הממשלה

• השמשת כלי מידע קיימים לאוכלוסיות/מטרות נוספות (כגון: טפסי פניות).
• הפעלת קבוצות מיקוד, כתיבת ניירות עמדה, סקרים מקוונים וסקרי שטח.

3. הפעלת קמפיינים ממוקדי מטרה ושימוש בתקשורת

• שימוש ביכולות גראפיות/קולנועיות/אמנותיות של מתנדבי המודל, למשל לשם יצירת סרטונים וקמפיינים אונליין.
• שליחת ניוזלטרים בנושאים ממוקדים לרשימות תפוצה  – רתימת ציבור ויידוע.
• יצירת ערבי עיון/שולחנות עגולים.

4. הפעלת לובי מול משרדי ממשלה, רשויות ותקשורת

• הצעת תיקונים ומתן תגובה רשמית להצעות של הרשויות (למשל: קווי תחבורה חדשים, שעות וימי פעילות). 
• קידום שיתוף ציבור, איתור, מניעה מראש והצעת חלופות לפעולות שטעות לבצען ללא שיתוף תושבים.