קורה לי מדי פעם, או אולי קצת יותר מזה, שאני מנהל בשעות הפנאי שיחות טלפון הקשורות לעבודה, ולעיתים גם מתיישב מול המחשב להשלים מטלה כזו או אחרת. לא נראה לי שזה מקשה עלי את התפקוד במשפחה, אבל אולי עדיף לוודא זאת עם אשתי וילדיי. יותר משליש (36%) מהמועסקים היהודים בני 20+ בישראל (כל הנתונים להלן מתייחסים לקבוצת עובדים זו) דיווחו שלפעמים, מדי פעם או לעתים קרובות הם מתקשים לתפקד במשפחה בגלל מחויבויות לעבודה, כך עולה מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, שפורסם לא מכבר.
בירושלים ובתל אביב, בהן עיקר כח העבודה מועסק בשירותים, היה האחוז מעט יותר נמוך (34% ו-32% בהתאמה), אך בחיפה ובאשדוד, בהן אחוז המועסקים בתעשייה גבוה במיוחד, היה האחוז גבוה יותר (40% ו-46% בהתאמה). ומה בקשר לכיוון ההפוך – פגיעה בתפקוד בעבודה בגלל מחויבות למשפחה? כרבע (23%) מהמועסקים דיווחו על קושי מסוג זה, והאחוזים היו דומים ברוב הערים הגדולות.
בפועל, נראה כי חלק גדול מהמועסקים (40%, לא כולל מועסקים שהשאלה אינה רלוונטית עבורם) עובדים גם בזמן הפנוי (ללא תשלום) יותר מפעם בחודש, על מנת לעמוד בדרישות העבודה. בתל אביב הנטייה לעבוד מעבר לשעות העבודה נפוצה יותר (47%), בירושלים היא דומה לממוצע, בחיפה היא נפוצה הרבה פחות (29%), וגם בכל יתר הערים הגדולות היא נפוצה פחות מאשר בישראל.
האם אנחנו שבעי רצון מהאיזון עבודה-חיים? 57% מהמועסקים דיווחו שהם מרוצים (45% או מרוצים מאוד (12%) מהאיזון בין העבודה לבין תחומים אחרים בחיים. בירושלים, כמו בנושאים אחרים, שביעות הרצון גבוהה יותר (63%), כאשר ביתר הערים הגדולות היא דומה יחסית לממוצע הישראלי.
כשהראיתי את התוצאות הללו למספר חוקרות במכון ירושלים, הן הציעו לי לבחון גברים ונשים בנפרד. בדקתי, ולמרבה הפליאה, לא נמצאו הבדלים, הן בפגיעה בתפקוד במשפחה בשל העבודה והן בכיוון השני. כאשר בדקתי רק מועסקים עם ילדים עד גיל 5, נמצא שרמת הפגיעה בתפקוד גבוהה. 47% דיווחו על קושי לתפקד במשפחה, גברים מעט יותר, ו-35% על קושי לתפקד בעבודה, נשים מעט יותר.
שימרו על האיזון.
