בשבועות האחרונים אנחנו רואים עיסוק רב בחישובי תחלואת הקורונה והתמותה הצפויה ממנה בישראל. בין תרחישי הקיצון שמציג משרד הבריאות, המבקשים להיערך ולמנוע את הרע מכל (ד"ר אירית לקסר במעריב, הטוויטר של משה בר סימן טוב), לבין תרחישי ההרגעה של מומחים אפיקורסים (ד"ר דן ימין בהארץ, פרופ' יורם לס בגלובס), סדר הגודל של התמותה הצפויה מהנגיף לעומת תמותה בשנה 'רגילה' – אינו ברור לקהל הרחב.
גילאים ותמותה בישראל ואיטליה
משרד הבריאות פרסם כי בישראל, שיעור כלל הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בהשוואה למרבית ארצות אירופה וארה"ב, וגבוה לעומת אחרות: בשנת 2015 ,שיעור הפטירות בישראל היה 896 ל-100,000 נפש, גבוה בהשוואה לשיעור בספרד (864) ואיטליה (886). בשנת 2017 נפטרו בישראל 44,596 תושבים, שהם חצי אחוז מהאוכלוסייה לאותה שנה.
על פי אתר Istat, משרד הסטטיסטיקה הלאומית של איטליה, ב- 2014 מתו באיטליה 598,670 אנשים. זאת מתוך כ-60 מיליון נפשות (שיעור מתוקנן של 85.3 מתים ל 10,000 תושבים, פחות מהשיעור המתועד לעיל מ-2015).
על פי אומדני ה- CIA, כיום 22.08% מהאיטלקים הינם מעל גיל 65 (13.8 מיליון מתוך כ-62.4 מיליון). זאת לעומת הישראלים בני ה-65+, אשר מהווים 11.96% מהאוכלוסיה (כמיליון מתוך 8.6 מיליון).
מה לגבי תחלואה ותמותה משפעת?
על פי דו"ח שהוגש ל- OECD ב-2007, בעונת שפעת רגילה, מוערכת התמותה העולמית משפעת בטווח שנע בין 200,000 עד 1.5 מיליון מקרים, ולא ניתן לדעת מספרים מדוייקים.
מאמר מדעי מ-2019 שעניינו "בחינת השפעת מחלת השפעת על עודף תמותה בכל הגילאים באיטליה בעונות האחרונות", מציין כי נכון ל-2017, באיטליה 6.7 מיליון אזרחים מעל גיל 75, המהווים 10% מהאוכלוסייה. שיעור התמותה של קבוצה זו גבוה באופן טבעי ועומד על כ-4%. עם זאת, כמות הנפטרים ממחלת השפעת חורג מהמידה הצפויה, והמאמר מציין כי ניתן היה להקטינה על ידי הגדלת שיעור החיסון בקרב הקהילה המבוגרת.
נראה כי המחקר הרפואי בעולם נמנע מהצגת מספרים מדוייקים אודות תמותה משפעת או לפחות מהנגשתה לציבור הרחב. כך פועל גם משרד הבריאות בדוחותיו:
הדוח המסכם של עונת השפעת 2018/2019 מציג כי בעונת 2018/19 שיעור התחלואה בשפעת בשיא העונה היה גבוה בהשוואה לעונת 2017/18, וכן לקודמתה 2016/17. השיעורים הגבוהים ביותר של תחלואה עם תסמיני שפעת נצפו בקרב תינוקות, ילדים ונוער עד 18. עקב מתן חיסונים בקהילה, שיעורי התחלואה בקרב בני 65+ היו נמוכים (כ-60% מבני שכבת גיל זו התחסנו, לעומת כיסוי חיסוני של כ- 18% בקרב תינוקות וילדים עד גיל 5).
דלקת ריאות נחשבת לסיבוך נפוץ של מחלת השפעת וגורם מרכזי בחישוב התמותה ממנה. בעונת השפעת 2017-2018, נכתב בדו"ח, אחוז הפטירות מדלקת ריאות נע סביב הצפי העונתי, למעט שני שבועות בהם נצפתה חריגה מעבר לסף האפידמי (אשר חצייתו מסמלת עלייה מעבר לנתון הצפוי).
"תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, 2007" היא המקור הרשמי המעודכן ביותר שמצאנו אשר נוקב במספרים מוחלטים (מכירים מידע נוסף? עדכנו בתגובות). התכנית מציינת כי מידי שנה מתים בישראל משפעת בין 500 ל-1000 איש. עם זאת, ניתן למצוא מידע לא רשמי על פיו בשנים האחרונות בממוצע היו 134 חולי שפעת במצב קשה, ו-41 נפטרו ממנה. ב-2019 נפטרו 54 חולים וב-2018 נפטרו 127 (Ynet). ללא המספריים הרשמיים, קשה לדעת האם נתונים אלו לוקחים בחשבון את סיבוכי השפעת והפטירות מדלקות ריאות, שעשויות להוסיף עוד מאות מקרי מוות בשנה לנתון הבסיסי.
לשם השוואה עם נתונים אלה והבנת הפערים בין תמותה מקורונה לתמותה בשנה 'רגילה', נציין כי על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במגיפת הסארס של 2003, בעולם כולו לקו 8096 איש במחלה ונפטרו 774. על פי worldometer, נכון לכתיבת שורות אלו (25.3), לקו בקורונה ברחבי העולם כ- 445,800 אנשים ונפטרו כ- 19,800. באיטליה נפטרו 6,820 איש, מתוך 69,176 מקרי קורונה שאובחנו. לפי חישוב פשוט זה, אחוז התמותה הנורא שם עומד על 9.85%, כאשר ניתן לקשור לפחות את חלקו לאחוז הגבוה של המבוגרים שם.
יוצר המפה: יאיר אסף שפירא
תרחישי משרד הבריאות בנוגע לקורונה, כפי שפורסמו בתקשורת נכון ל 5.3, מדברים על בין 8600 מקרי מוות בישראל לכ- 22,000. הפער בין תוצאות התסריט הרע לרע יותר, קשור במקדם ההדבקה – והוא אשר גורם לקריאה וההנחיות – הישארו בבתים, שמרו על מרחק, ושמרו על עצמכם.
רק בריאות.
לכל הפוסטים בנושא נגיף הקורונה באתר מכון ירושלים ראו כאן
