לפני מספר חודשים בדקנו כאן את שיעור החזרה לעבודה אחרי הסגר הראשון, בישראל ובמדינות אחרות. הנתונים בהם השתמשנו היו נתוני הניידות של גוגל, המבוססים על מיקומים של משתמשי טלפונים (אנדרואיד). הנתונים מתפרסמים בעקביות לאורך כל המשבר, וחזרנו אליהם כדי לבחון את הסגר הנוכחי.

גוגל מחלקים את המיקומים למספר קבוצות, ביניהן מקומות עבודה, קניות ופנאי (כולל מסעדות ובתי קפה), ומגורים. את מידת ההגעה למקומות, משווה גוגל למצב שלפני המשבר, ומפרסמת את השינוי באחוזים.

ההתבוננות בגרפים מראה בבירור את המגבלות בגל הראשון בתחילת מרץ, כחודש לפני פסח (סגירת מוסדות החינוך, כמו גם רוב החנויות, והגבלת ההתכנסויות ל-2,000 ואז ל-100 ול-10 אנשים). ההגעה למקומות עבודה ירדה והגיעה ב-1.4 ל-61%-, הערך הנמוך ביותר לאורך כל המשבר, למעט חגים. במקביל לירידה החדה בהגעה למקומות העבודה, נרשמה ירידה תלולה עוד יותר בהגעה למסעדות ולקניות (לא כולל חנויות מכולת, סופרמרקט ובתי מרקחת) ולמוקדי פעילות פנאי. ההגעה לאלו הגיעה ב-1.4 ל80%-. לא מפתיע לראות שבאותה תקופה חלה עלייה בשהייה במקומות המגורים, שהגיעה ב-1.4 ל-30%+.

את השפעתו של הסגר שהוטל בערב ראש השנה (18 בספטמבר) קשה למדוד, מפני שהוא חל בחפיפה לחגים. ניתן לראות שמבחינת מקומות העבודה אכן היתה ירידה חדה, בעיקר בראש השנה וביום הכיפורים, אך בשבוע שאחרי סוכות היתה חזרה לשיעור פעילות של 40%-, והחלה עלייה הדרגתית. גם בסגר הזה הקניות, המסעדות והפנאי נפגעו קשה יותר, והירידה בהם היתה מ-10%- לפני הסגר, לכ-50%- אחרי סוכות.

הסגר הנוכחי, שהוטל בסוף דצמבר, השפיע כמעט רק על החנויות (כולל מסעדות, בתי הקפה ומוקדי הפנאי). באלו הירידה בביקורים היתה מ-26%- לפניו, לכ-50%- בסגר. הביקורים במקומות עבודה (לא כולל עבודה מהבית), בתקופה זו, כמעט שלא הושפעו (ירידה מ-26%-, לכ-30%-).

נראה שהידוק הסגר החל מ-10.1 מוריד את היקף הפעילות הן במקומות העבודה, וכמובן בחנויות, אך מוקדם מדי לדעת מה השפעת ההידוק לטווח ארוך. כך או כך, נראה שמסגר לסגר, מקומות העבודה עוברים לשגרה חדשה (וזאת, כאמור, לפני שדיברנו על עבודה מהבית, ממנו אני כותב כרגע את הטור הזה), אך החנויות ומקומות הבילוי נפגעים שוב ושוב.

שימרו על עצמכם, ועל אחרים.