הישארו מעודכנים

    סגור
    08 יוני

    | 2023 | 14:30

    כנס איגוד המתכננים – בלב העיר

    • בתשלום
    • פתוח לקהל
    • בית העם, ירושלים
    • בתשלום
    • פתוח לקהל
    • בית העם, ירושלים
    כנס איגוד המתכננים – בלב העיר

    כנס איגוד המתכננים – בלב העיר

    מושב – מתעשייה מסורתית לעירוב שימושים

     

    כנס איגוד המתכננים היה השנה בנושא "בלב העיר/ התחדשות מרכזי ערים". מכון ירושלים למחקרי מדיניות הוביל מושב ביום הראשון של הכנס, בנושא "מתעשיה מסורתית לעירוב שימושים – תהליך ההתחדשות של איזורי תעשיה עירוניים בישראל", אליו הגיעו עשרות מאזינים.

    המושב עסק בתהליך ההתחדשות של אזורי תעשיה עירוניים: ממרחבי תעשייה מסורתית, לאזורים מעורבי שימושים הכוללים מסחר, תעסוקה ומגורים.

    תהליך זה מתרחש כיום בלב ערי ישראל ומעלה שאלות בנוגע לסוגיות סביבה, כלכלה, עירוניות וקהילה ולממשק ביניהן. נדון באופן בו תהליך ההשתנות מתרחש, המטרות של השחקנים השונים המעורבים בו, והסוגיות השונות הצפות לאור תהליכי ההתחדשות הללו, ביחס למרחב ולזמן: כיצד עיר מתמודדת עם תהליך התחדשות המתפרס על פני שנים ארוכות? האם יש מקום לבתי מלאכה מסורתיים בעיר כיום, והאם תעשיות מתקדמות יכולות להשתלב יחד עם מגורים? מהם היתרונות והחסרונות בין תכנית סטטוטורית למסמך מדיניות על מנת לייצר התחדשות לאזור תעשיה בלב העיר?

    שאלות אלו נידנו מנקודת מבט אדריכלית, תכנונית ויזמית, ומתוך כך גובשו תובנות שיאפשרו לצדדים השונים לנהל את התהליכים בצורה מועילה ומיטיבה עבור העיר ותושביה.


                                  לצפייה במצגת

    חמי גרא ממכון ירושלים פתח עם מצגת סיכום למחקר שנערך בנושא, ושיתף במסקנה שהרשות המקומית צריכה לזהות, להוביל ולהתערב בתהליכי ההתחדשות של אזורי התעשייה בתחומה, וזאת על מנת שהפיתוח יתרחש בהתאם למדיניות ולצרכים העירוניים. במחקר נמצא שפעמים רבות מדיניות ההתחדשות מבוצעת בטאקט כפול, על ידי יצירת תכנית ראשונה, אליה השוק מגיב, ותכנית שניה כעבור מספר שנים.

    שירה גליטמן, ממליס אדריכלות ובינוי ערים, דיברה על התחדשות אזורי תעשיה וביסוסם כמרכזי ערים "חדשים" – היא הדגימה זאת על תכנית התחדשות מבואות יפו תוך פירוט העקרונות המנחים של התכנית והקשיים שליוו את יישומה.

    נטע סטרומצה ולי רום-כספי, מגורדון אדריכלים, השוו בין ההתחדשות של מרחב צומת כפר-סבא-רעננה לזה של קרית אריה בפתח תקוה, והראו כיצד סוג הכלי התכנוני משפיע על אופן ההתחדשות. כך למשל תהליך התחדשות שתוכנן להיות "קצר ומהיר" ובאמצעות מסמך מדיניות, דרש בסופו של דבר תהליכי למידה ארוכים, הגשה להערות הציבור, וכך הזמן שנדרש להשלמתו היה ארוך, בדומה להכנת תכנית מתאר סטטוטורית.

    ירון כספי, מגיאוכרטוגרפיה, דיבר על התחדשות אזורי תעשייה ביישובים ערביים ועל הקושי של יישובים קטנים בגיבוש תוכניות, ויותר מכך במימוש תכניות – ולאור זאת במיעוט הכנסותיהם מנדל"ן מניב.

    מיכל קורח ממכון ירושלים הנחתה פאנל בהשתתפות – 

    אבישי קימלדורף, מנהל פרויקטים בקרן הנדל"ן ריאליטי, שסיפר על ההזדמנויות שהקרן מזהה ברכישת מפעלי תעשיה אשר עוזבים את  מרכזי הערים, ואילו פעולות נדרשות להחייאתם מחדש, כגון מפעל זוגלובק בנהריה.

    מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים, סיפרה על זכויות היתר שניתנו במסגרת הניסיונות לחדש את אזור התעשיה של העיר, מה שיצר ספקולטיביות רבה בשוק, שהובילה להיעדר מימושים והתחלות בנייה. בעקבות כך יצאה העירייה לתכנון נוסף של אזור התעשייה בו הופחתו הזכויות, כך שליזמים נוצר תמריץ לממש זכויותיהם בטרם יפוג תוקפה של התכנית הראשונה.

    חנה חרמש, מהנדסת העיר הרצליה, סיפרה על הדאגה של העיר מהיעלמות שירותים קריטיים לאזרחים כגון מוסכים עם התרוקנות אזורי התעשייה ועל הדרכים בהן עיריית הרצליה מעודדת שימור השירותים הללו תוך כדי הפיתוח. אדריכלית העיר, מוניקה זר-ציון, פירטה על מאפייני התכנית של אזור העסקים של הרצליה, וההקפדה הנדרשת לפיתוח מרחב ציבורי נאות.