הישארו מעודכנים
סגור

פרויקט SPREE

במסגרת תכנית הסביבה של האיחוד האירופי -מעבר לכלכלה מבוססת שירותים

2012 - 2015
|
סוג מחקר: מחקרים בינלאומיים
SPREE: Servicizing Policy for Resource Efficient Economy, הוא פרויקט תלת שנתי תחת תכנית הסביבה של האיחוד האירופאי (FP7), אשר החל ביולי 2012 והסתיים ביוני 2015.
את הפרויקט ניהלה מטעם מכון ירושלים יעל מרום, וריכזה ענבר גורדון
 
הפרויקט יצר חבילות מדיניות שמטרתן לייצר מעבר בהתנהגות כלכלית- מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים (Servicizing). זאת לצורך השגת דפוסי ייצור וצריכה ברי קיימא. חבילות המדיניות עסקו בשלושה סקטורים: מים, תחבורה וחקלאות-מזון.

 

המעבר מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים

משמעות המעבר מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים, היא כי במקום שצרכנים ירכשו מוצרים, הם למעשה רוכשים את הפונקציה או התפקיד שהמוצר מספק. מטרת העסקאות בשוק היא מכירה של פונקציות ולא של מוצרים: לדוגמא, השכרת רכב במקום קנייתו (car to go), השכרת שירותי נסיעה באופניים במקום קניית אופניים (תל-אופן) או מכירת שירותי הדפסה במקום מכשירי הדפסה (Xerox).
 

תמריצים לשימוש יעיל יותר במשאבים: ניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה סביבתית

צריכת שירותים במקום רכישת מוצרים משנה את טבע היחסים בין יצרנים לצרכנים בכך שהיא מספקת לצרכנים תמריצים להשתמש באופן יעיל יותר במשאבים, וליצרנים היא מספקת תמריץ להגדיל את הפרודוקטיביות ואיכות המוצר ולהאריך את חיי המדף שלו. העובדה שבאמצעות כלי אחד הן דפוסי הצריכה והן דפוסי היצור עשויים להשתנות על בסיס תמריצים כלכליים חזקים, יכולה להוביל לניתוק מוחלט (absolute decoupling) בין צמיחה כלכלית לבין פגיעה סביבתית. לפיכך, מדיניות לקידום המעבר למערכות של מתן שירותים חייבת להתחשב הן בפן היצרני והעסקי (אסטרטגיה עסקית, תשתיות, שרשראות ערך, שיווק ומכירות) והן בפן הצרכני (הכולל התייחסות להיבטים הנוגעים לפסיכולוגיה של הצרכן). כמו כן, המעבר לצריכת שירותים יכול לקדם גם מטרות חברתיות בעלות ערך כמו שיפור איכות החיים. 
 

שותפי הפרויקט

בפרויקט לקחו חלק 10 שותפים אקדמיים וקובעי מדיניות מ-7 מדינות שונות (אנגליה, שוודיה, הולנד, ספרד, ליטא, פינלנד וישראל) במימון כולל של 2.5 מיליון יורו ובריכוז של מועצת המחקר של ליטא. מכון ירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב היו שלושת השותפים הישראלים בפרויקט. מכון ירושלים, יחד עם אוניברסיטת תל אביב,  ניהלו מדעית את הפרויקט. המכון יזם את הפרויקט והיה אחראי על גיבוש הקונסורציום וכתיבת הצעת המחקר, ובפרויקט עצמו היה אחראי על הניהול השוטף של המחקר, היבטים הנוגעים לעיצוב מדיניות וביצע מחקר ממוקד בתחום של ניידות ושל מים.
ניהלה את הפרויקט מטעם המכון  יעל מרום, לצד פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית ששימש כחוקר ראשי וראש הצוות המדעי של הפרויקט. ד"ר דן קאופמן, מרצה בכיר במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב היה אמון על היבטים הנוגעים לחדשנות סביבתית. 
 

שלבי המחקר

פרויקט SPREE מורכב מארבעה שלבים: המשגה והגדרה מפורטת של מערכות מתן שירותים; מתודולוגיה ליצירתן של מערכות אלו הכוללת פיתוח מודל מבוסס-סוכנים (Agent Based Model) בכל אחד מהסקטורים; מקרי בוחן בכל אחת מהמדינות השותפות לפרויקט; ועיצוב חבילות מדיניות ליצירת וקידום מערכות אלה. חבילות המדיניות, התוצר המרכזי  של הפרויקט, נועדו לסייע בהשגת ניתוק מוחלט בין צמיחה כלכלית לפגיעה סביבתית תוך התחשבות בשיקולים חברתיים. 
 
קראו באתר באנגלית עוד אודות הפרויקט