ארגז כלים לתכנון נחלים במזרח ירושלים
נחלים - מחצר אחורית לנכס קהילתי, סביבתי ועירוני
עד לא מזמן נחלי ישראל שימשו כאתרי אשפה לשפוכת תעשייתית וביוב. בשנים האחרונות חל מהפך תודעתי, ובעקבותיו מהפך תכנוני-ארגוני: נחלי ישראל בכלל ואלה העוברים בלב הערים בפרט, נתפסים כיום כמשאב – שטח פתוח, ליניארי, בלב עיר – המהווה את בסיס 'השלד הירוק' והטבע העירוני, מנגיש לתושבי העיר את השטחים הפתוחים ההיקפיים, ומאפשר יוזמות קהילתיות – חברתיות.
מערך השטחים הפתוחים במזרח ירושלים מתבסס ברובו על נחלים עירוניים המהווים למעשה יובלים עליונים של הנחלים קדרון, אוג, ודרגה. ערוץ הנחל מהווה שטח פתוח פוטנציאלי, יחיד בהיקפו, המצוי בלב שטח בנוי צפוף. במובן זה, מהווים הנחלים העירוניים במזרח העיר עתודת קרקע ייחודית, שיש לתת את הדעת על פיתוח מושכל שלה. בתפקוד מיטבי עשויים נחלים אלו להביא תועלות רבות ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם: לשמש אצבעות ירוקות המובילות מהעיר הבנויה לשטחים הפתוחים הסובבים, לאפשר זרימת מים נקיים מהמעלה ועד למורד ולים המלח, לשמש מרחב ציבורי פתוח ואיכותי בתוך העיר, ולהוות בסיס לשימור מאפייני נוף, תרבות ומורשת ייחודיים. עם זאת, הנחלים נתונים תמידית תחת איומים סביבתיים שונים, ובמקרים רבים מחמיצים את ייעודם בכל הנוגע לקשר אדם-סביבה.
הידע המקצועי בישראל לגבי שיקום נחלים והשמשתם נצבר ומתעדכן בהדרגה, ובא לידי ביטוי בסדרה של מסמכים חשובים, שנבנים כסדרה של נדבכים זה על גבי זה (ובהם: הנחל והעיר- הילכו שניהם יחדיו; תמ"א 1 - פרק הנחלים; תכנון נחלים בישראל - מדריך לתכנון נחלים בהשראת תמ"א אחת; מאגר הידע של אגמא;). אבל - מסמכים אלה מתבססים בעיקרם על תפיסות אירופיות ואמריקאיות - צפון-מערביות, תוך התאמה לתנאי האקלים, הסביבה והחברה בישראל, ואילו מזרח ירושלים נמצאת במקום שונה מאד:
מזרח ירושלים, על אתגריה הייחודיים, והתפיסה השונה של ממשקי אדם סביבה, מזמנת לנו אפשרות לדיון אלטרנטיבי-משלים בהיבטים השונים של יחס הנחל והעיר. המרחב מתהווה אל תוך קונפליקט מתמיד ומתמשך. רמת החיים ואיכות החיים רחוקות מלהתקרב לעולם המערבי - ולמערב ירושלים. תפיסות אקולוגיות נתפסות כבונוס, רחוקות מהתודעה הציבורית וממצוקת חיי היומיום.
מחקר המדיניות הנוכחי שואל: אילו כלים תכנוניים יאפשרו פיתוח מיטבי של ערוצי הנחלים במזרח ירושלים? כיצד ניתן ליישם כלים אלו? תוצר המחקר הוא ארגז כלים למתכננים שנועד לייצר דרכי פעולה לשיפור תפקוד של הנחלים באופן אשר יאזן בין שיקולי סביבה, קהילה וצרכים כלל עירוניים.
צוות העבודה: אדר' ד"ר יערה רוזנר-מנור, חוקרת ראשית; אראלה חזן-גנן – מנהלת הפרויקט; אדר' טארק נאסר – יועץ חברתי; אדר' נוף ארנה בן ציוני – אב אדריכלות נוף; אדר' סיטאר אחישר – אב אדריכלות נוף.
שלבי העבודה במחקר כללו:
- סקר מצב קיים, ובו תמצות עיקרים מהנחיות ומדיניות התכנון בנושא נחלים, וכן למידת עומק של שלושה מקרי מבחן:
- רח' ואדי ג'וז ועות'מאן בן עפאן (נחל קדרון) - יובלי נחל בפיתוח עירוני אינטנסיבי
- ואדי יאצול - נחל אצל ויער השלום בשולי שכונת א-ת'ורי (נחל קדרון) - ערוצים המשלבים ערכי נוף, אתרי מורשת, ממשק עם שכונות מגורים והתמודדות עם בניה בלתי מוסדרת.
- צור באהר, אום טובא ואום ליסון (נחל דרגה) - ערוצי נחל המשמשים לחקלאות עירונית, והממוקמים בקצה בעיר ובגבול המדבר.
- תרחישים וחלופות: הגדרת מגוון המצבים אליהם ראוי להתייחס בתכנון ממשק הנחלים העירוניים במזרח ירושלים ויצירת קטלוגים לאיפיון מרחבי הנחל לתכנון: סקאלה פיזית של שימושי הקרקע (מפתוח טבעי ועד בנוי אינטנסיבית); סקאלה משפטית קניינית (מדרג בעלויות הקרקע ומידת הסדרה קניינית) והצלבת השלכות הקטלוג הזה על היכולות לתכנן ולפעול בשטחי הנחלים במזרח ירושלים. במסגרת שלב זה, לצד המשך למידה פרטנית מגורמי מקצוע, התקיים שולחן עגול ייעודי עם אנשי מקצוע בתחומי אקולוגיה והידרולוגיה, והתקיימה ועדת ההיגוי השנייה של הפרויקט.
- ארגז הכלים: סדרה של 9 כלים שבמהותם משלימים זה את זה, ונוגעים למצבים של נחל פתוח-חקלאי; נחל בסביבה משולבת (בנוי פתוח) ונחל בסביבה בנויה ואינטנסיבית. לא כל הכלים ייחודיים לגמרי למזרח ירושלים, אבל כולם רלוונטיים. צוות המחקר הדגיש פיתוח כלים רכים, כאלה שניתן לממש גם בתוך האתגר האופייני למזרח ירושלים - עבודה במרחב של קרקעות בלתי מוסדרות והיעדר שכבת הבסיס הקניינית המאפשרת ביצוע פעולות במקרקעין.הכלים הם:
- שיפור תפקוד אקולוגי
- פיתוח מוקדים קהילתיים
- מוקדים קהילתיים ושבילי הליכה
- מרחבי גידול קהילתיים
- בוסתני נחל ותיירות מקומית
- דרך וטיילת
- השייה ואיגום נגר במעלה
- הטמעת מאפייני נחל במרחב בנוי אינטנסיבית
- פארק מטרופוליני