חזון "ירושלים כעיר ממשל" עוסק ביתרונות התדמיתיים, העירוניים והכלכליים הטמונים בהפיכתה של ירושלים לעיר ממשל פעילה ואטרקטיבית. במסגרת קידום הרעיון, מכון ירושלים נרתם לארח כינוס של גורמי מדיניות ותכנון בכירים בממשלה, בעירייה ובגופים נוספים. היום נערך ביוזמת עו"ד אמנון לורך, בשיתוף עם מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים וחטיבת נכסים בחשב הכללי במשרד האוצר (הדיור והבינוי הממשלתי). בין הנוכחים הנוספים בכנס: משרד ירושלים ומורשת, משרד ראש הממשלה, נציבות המדינה, הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הרשות לפיתוח ירושלים, נציגי משטרה ומנהלי האבטחה בקריית הלאום, נציגי מכוני מחקר ועוד.

בחלקו הראשון של היום הוצג חזון עיר ממשל והוצגו פעילויות גורמים שונים לשם קידום המרחב השלטוני והעירוני בירושלים. 

בחלקו השני התקיימו שלושה שולחנות עגולים בנושאים: מרחב עירוני אטרקטיבי, האקוסיסטם הממשלי וחיבור עובדי המדינה לרעיון עיר הממשל.

הדברים סוכמו בסוף הכינוס על ידי מנחי השולחנות ועל ידי סגן החשכ"ל עוזי שר ומהנדס העיר ירושלים אינג' יואל אבן. 

עיר ממשל – עיקרי התפיסה ונתונים עיקריים 

אראלה גנן וד"ר שרית בן שמחון פלג

ירושלים היא בירה פוליטית, משפטית, סמלית והסטורית, אך אינה בירה כלכלית. תפיסת 'ירושלים כעיר ממשל' יכולה למנף את העיר: זוהי בירה בה הממשל לוקח חלק מרכזי במרקם העירוני, וסביבו מתקיימת מערכת של מרכיבים עוטפים – האקו סיסטם הממשלי.

עיר ממשל משגשגת היא עוגן לפעילות כלכלית; מוקד משיכה לתיירות מקצועית; מרחב למעבר ידע ורעיונות; מקור גאווה לעובדי הממשל, לעיר ולמדינה; וביטוי לדמוקרטיה בריאה וחזקה.

באיזו מידה מהווה ירושלים עיר ממשל משגשגת?

מכון ירושלים מצוי לפני פרסום מחקר אינדיקטורים (תמונת מצב) בנושא. הפרסום יחולק לארבעה פרקים. להלן נתונים עיקריים מתוכו:

 ממשל וממשלה – המגזר הציבורי בירושלים

• 23% ממשרות שירות המדינה ממוקמות בירושלים (19,205 משרות). כ-15,000 מהן – בקריית הלאום
• 12% מעובדי שירות המדינה גרים בירושלים (9,735 עובדים), 1,400-1,500 מהם במרחק של עד 2 ק"מ מקריית הלאום.
• 2% ממשרות המגזר הציבורי הן משרות בכירים. מתוכן, למעלה ממחצית (51%) ממקומות בירושלים – 935 מתוך 1,810 משרות בכירים בישראל.
• כשני שלישים מהבכירים שעובדים בירושלים מתגוררים מחוצה לה.

השחקנים במרחב – האקו סיסטם הממשלי

מתוך כלל הגורמים באקו סיסטם, הוצגו לדוגמא שני נתונים:

• 40,000 סטודנטים למדו בירושלים בתשע"ט, כ-5,000 מהם בקמפוס גבעת רם.
• 45 מתוך 113 מכוני מחקר בישראל – בירושלים, בהם מכון המחקר של הדסה, הגדול ביותר בישראל (313 עובדים ב-2021).

קשרים ויחסי גומלין: שיתופי פעולה וחדשנות

• בבחינת התקשרויות מטה משרד האוצר ב-2020 נתגלה כי בשנת 2020 סכום ההתקשרויות עם חברות בתל אביב היה גדול כמעט פי שישה ביחס לסכום ההתקשרויות עם חברות בירושלים (217 מל"ש לעומת 38 מל"ש. 863 מל"ש בישראל כולה).

קריית הלאום כמרחב עירוני

באמצעות ביצוע מדד 'מראה מקום' של המועצה לבנייה ירוקה על גבי מתחם של 550 דונם, נמצא:

• שטחי קריית הלאום נחלקים: 40% – מבני ציבור, 37% שטחים פתוחים, 21% דרכים, ו-3% שימושים אחרים. במתחם נעדרים באופן מוחלט שטחי מסחר ושטחי מגורים.
• סביב בניין הכנסת, קיימים 65 דונם שהם 12% משטחי קריית הלאום, שהינם מגודרים וחסומים בפני הציבור, על אף ייעודם כשטחים 'פתוחים'.
• במתחם 14 ק"מ של גדרות. זאת לעומת 0.8 ק"מ של שבילי אופניים סלולים.

קריית הלאום – ממרחב שלטוני פתוח למרחב שלטוני עירוני  

אדר' תמיר מנצור כרמל, עיריית ירושלים 

מהנדס העיר וצוותו -מובילי התכנון בעיריית ירושלים, אימצו את חזון עיר הממשל: מתחם קריית הלאום, אשר הינו בעל פוטנציאל לא ממומש, היווה אתגר למתכנני העירייה שניסו בעבר לקדם תוכניות לפיתוחו. החיבור לחזון מאפשר למסגר ולהתוות דרך לפיתוח קריית הלאום, לייצר נרטיב המחבר את חלקיה פנימה והחוצה, ולייצר תשתית מתאימה למשיכה וקליטה של היחידות הממשלתיות שצפויות להגיע לעיר.

מנצור-כרמל סיפר כי לפני כשנה וחצי החלו בסדרת פגישות עם גורמי מקצוע שונים בממשלה ובמרחב, על מנת לשנות את התפיסה הקיימת לגבי קריית הלאום, תפיסה מיושנת שנולדה מתוך התכנון המקורי למתחם- 'אקרופוליס על גבעה נישאת', אשר מבניה טובלים בירוק.

אל מול חזון האקרופוליס – בפועל התממשו מבנים הטובלים באספלט, כאשר את הגינות שחזו בין הבניינים החליפו במציאות שטחי חניה וגדרות.

צוות העירייה יצר עקרונות תכנון חדשים לקריית הלאום, הכוללים בין השאר יצירת רצף בנוי, חיבור רגלי קל בין קריית הלאום לכניסה לעיר (באמצעות שבילי הליכה חדשים), הסרת גדרות וגיבוש פתרונות אבטחה חלופיים. מטרת העירייה, שאומצה גם על ידי הועדה המחוזית, היא לייצר אזור עירוני, שוקק חיים, ולהפוך אותו לבעל אופי דומה יותר לאופי של מרכז העיר. הוסבר שהמציאות מלמדת שאזורים שיש בהם רק שימוש אחד – לא מצליחים. המטרה של העירייה היא לייצר שימושים שונים במרחב – כגון למטרות בילוי ופנאי, על מנת לייצר חיים ברב שעות היממה.

פעולות משרד ירושלים ומורשת והרשות לפיתוח ירושלים  בנושא עיר ממשל 

יסמין ליבנה, משרד ירושלים ומורשת

בראשית השבוע אושרה החלטת ממשלה 627, החלטת ממשלה שלישית שעניינה העברת היחידות הממשלתיות לירושלים. על פי החלטה זו, תוך 180 יום תגובש תכנית להעברתן לירושלים של כלל היחידות הממשלתיות שעודן מחוץ לעיר. ההחלטה נוסחה בסיוע חטיבת נכסים בחשב הכללי במשרד האוצר. הישג חשוב בהחלטה הוא שהיא מאפשרת לפתוח מחדש החלטות ישנות של ועדת החריגים, אשר נתנה פטור מהמעבר ליחידות שונות, ויתכן כי הטעמים לפטור כבר אינם רלוונטיים.

משרד ירושלים ומורשת מממן תכניות חומש לפיתוח העיר ירושלים. תכנית 'היובל' תסתיים השנה, ולאחריה תחל תכנית החומש 'לביא'. במסגרתה יוקצה סל פעילות ומחקר לנושא קידום ירושלים כעיר ממשל. אחת הפעילויות תחת תחום זה תכלול הקמת צוות בין משרדי עם ראייה מתכללת לקידום חזון ומותג עיר הממשל.

איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי, הרשות לפיתוח ירושלים

הרל"י משפיעים על המרחב הממשלי בדרכים מגוונות. עוסקים כיום גם בפיתוח קריית בגין וקריית ההייטק בהר חוצבים.

פעילות בקריית בן גוריון- קריית הלאום:                          

• תוך כשנה עד שנה וחצי צפוי לקום קפה במבנה הקיים בגן הורדים. התכנית של הרל"י היא לייצר מקום בעל פעילות עצמאית, אשר יהיה פתוח בערב, ובשעות היום ישרת את עובדי הממשלה. הגן עצמו צפוי לעבור שינוי דרמטי, באמצעות תכנית ביצוע שמקדמים משרד ירושלים, קרן וואהל, עיריית ירושלים והרל"י. המטרה היא לייצר קשר ישיר לגן סאקר ולעיר. המכרז להפעלת בית הקפה פורסם בשבועות האחרונים.
• הספרייה הלאומית הנבנית במפגש בין קפלן-רופין-וויז, תפתח גם היא בית קפה. לצידה, בין מוזיאון ישראל לרחוב רופין, יפעל כבר החל מינואר 2022 'אוטו אוכל'.
• הרל"י השלימה בשנה האחרונה ביצוע של שדרוג המרחב בגן סאקר ושל שבילי אופניים המובילים אל אזור המוזיאון וקריית הלאום.
• עוד הציע עוזר לבחון הקמת פרויקט מגורים לעובדי המדינה בקריית הלאום או בסמוך לה.

תכנית הבינוי הממשלתי בירושלים ואתגרים עיקריים 

אסף הופר, הבינוי הממשלתי 

הבינוי הממשלתי עוסק בתכנון מבני הממשל. זאת לעומת הדיור הממשלתי אשר מנהל את הפן הפיזי הקיים של מבני הממשל.

הבינוי הממשלתי עוסק כיום בתכנון של מעל מיליון מטר רבוע:

• מקדמים תכנית ועיבוי זכויות בנייה לקריית בגין, ובה המטה הארצי של המשטרה, המשרד לבטחון הפנים ועוד
• בהר חוצבים מקדמים תכנית של 150 אלף מ"ר לריכוז היחידות הטכנולוגיות של הממשלה. התכנית קיבלה אישור הפקדה השבוע.
• הקריה המחוזית בירושלים, כ-50 אלף מ"ר מוקמת באזור התחנה המרכזית, עם שירותי מסחר.

ירושלים כעיר ממשל – הזדמנויות:

• קריית הלאום – מאי בודד להשתלבות במרקם העירוני
• מעבר היחידות הממשלתיות לירושלים – ובהן אלפי עובדים וצורך באלפי מ"ר

אתגרים:

• אתגרי ביטחון ואבטחה: במתחם עובדים ראש הממשלה ושרים ותרחישי הייחוס של האיומים גבוהים ביותר. על ממוני האבטחה במתחם מוטלת האחריות על התגוננות מפני טרור בצורותיו השונות, וקיים חשש מהישנות מאורעות כמו הפריצה לקפיטול בארה"ב. הוער כי נגישות המתחם לרכב פרטי מהווה אתגר גם עבור אנשי הביטחון ומעלה את הסיכון מפני רכבי תופת.
• אתגר התחבורה – הודגם למשל על ידי מעבר משרד המשפטים לקריית הלאום, שצפוי להסתיים באוגוסט 2022, מה שצפוי להוסיף כ-2000 עובדים נוספים על הקיים במתחם. אם כולם ימשיכו להתנייד בשיטת 'ברירת המחדל' בישראל – ברכב פרטי, מה יהיה על המתחם? מה עושים עם התחבורה?
• אתגר סכסוכי העבודה – זהו נושא שאינו בתחום סמכות הבינוי הממשלתי, אך הם אלה שנושאים בהשלכות ומעורבים בתוצאות הסכסוכים בפועל.

ערן הראל – מנהל הדיור הממשלתי, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבין משרדי ובין מגזרי לקידום הפיתוח המיטיב של קריית הלאום בפרט וירושלים כעיר ממשל בכלל. לדבריו, ירושלים מלאה בהזדמנויות – הקושי וההכרח הוא לזהות את אנשי המקצוע שמהווים pivot להחלטות ויכולים להוציא לפועל את החזון. הראל סיפר כי תחת ניהולו של עוזי שר הבינו בדיור הממשלתי שיכולים לפרוץ את המסורות- ושינוי האופי של קריית הלאום לכדי מרחב עירוני מצוי תחת ידיהם.

עו"ד אמנון לורך, שיזם את המפגש, בירך על קיומו ועל ריבוי הנציגים המקצועיים הבכירים שנכחו בכנס, ואמר כי "הכוכבים של ירושלים מסתדרים, נקווה שימשיך ככה".

שולחנות עגולים

מרחב עירוני אטרקטיבי – מנחה: אדר' ינאי אפלבוים, צוות אדריכל העיר ירושלים

השולחן עסק בשאלת פיתוח קריית הלאום לצורכי המגזר הציבורי, צורכי בילוי, פנאי, תיירות ומסחר בקריה – ואל מול שיקולי הביטחון. הוצף המתח בין הרצון לברוא מתחם עירוני, לבין צורכי האבטחה של "המתחם הרגיש ביותר בממשלה הישראלית".

 משתתפי השולחן היו גורמי עירייה המובילים את התכנון המחודש לקריה – מהנדס העיר ירושלים ונציגים מצוותו, מנהלת תחום תכנון בחברת עדן, משרד קימל אשכולות המבצע את התכנון מטעם עיריית ירושלים, לצד גורמי המדינה מאגף נכסים – מנהלי הדיור והבינוי הממשלתי, ונציגי המשטרה, השב"כ והאוצר שתחום אבטחת קריית הלאום ועובדיה בסמכותם. נכחו גם גורמים מתכנית אב לתחבורה ירושלים, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות.

מסקנה עיקרית מהדיון היתה כי אנשי האבטחה והקב"טים צריכים להיות חלק אינטגרלי מהתכנון המובל על ידי משרד קימל אשכולות, ומתכנני העירייה ידאגו לבצע זאת. כך השיקולים הביטחוניים יוטמעו וישתלבו טוב יותר בתכנון – מראש ולא בדיעבד, וניתן יהיה להגיע לאיזונים הולמים במתח שבין עירוניות לאבטחה.

מיתוג עיר ממשל לעובדים  – מנחה: אהוד פראוור, מכון ירושלים למחקרי מדיניות

השולחן עסק בשאלה איך הופכים את העבודה בממשלה בירושלים ואת קריית הלאום לפורה, דינמית ונעימה? איך יוצרים זיקה בין העובדים לחזון עיר הממשל ומאפשרים לירושלים 'לקבל ניקוד גבוה יותר' בעיניי העובדים?

לדברי פראוור, חלק מהרעיונות שעלו בשולחן מוכרים מהעבר – כגון מעונות יום לילדי העובדים, השקעה בהצללה במתחם. מבין הרעיונות החדשים שעלו:

• תכנון מרחבים פנימיים פתוחים בתוך הבניינים, מרחבי פגישות ומרחבים משותפים לעובדים, חדרי מזנון
• קבוצות מיקוד ושיח עם העובדים החדשים בממשל – שצעירים פי 3 מהבכירים מקבלי ההחלטות. צריך ללמוד מהם כיצד רוצים בני 25-30 לעבוד. Open Space אינו פתרון ברירת מחדל נכון.
• חיזוק מחלקות הרווחה במשרדים – התמקצעות העובדים על מנת שיוכלו לקדם את איכות החיים של העובדים בצורה מקיפה ומיטיבה יותר. כך למשל, הקריה יושבת במרחב המוזיאונים החשוב במדינה. כמה מעובדי הממשלה ביקרו ביותר מאחד מהמוזיאונים הללו? קיים ניתוק בין הממשלה להקשר הגיאוגרפי בתוכו היא מצויה. פראוור העיד שבמסגרת 15 שנותיו כמנהל בממשלה, לקח את עובדיו לביקור במוזיאון ישראל פעם אחת בלבד.
• העברת המדרשה הלאומית של הנציבות, האחראית לתוכניות ההכשרה בממשלה, פנימה לקריית הלאום במקום מושבה במכללת עזריאלי. המדרשה יכולה לספק לקרייה נשמה, לייצר תנועה וחיבור. בנייתה צריכה להיות נגישה ומזמינה, וצריכים להתאפשר בה מפגשים פורמליים ובלתי פורמליים עם דרגות בכירות.
• הוצע לייחד בנייה או אזור קיים בבית הכרם לעובדי מדינה. זוהי שכונת המוקד של עובדי המדינה הצעירים וניתן למנף ולחזק את הקשר עימה.

האקוסיסטם הממשלי – מנחה: ד"ר שרית בן שמחון-פלג, מכון ירושלים למחקרי מדיניות

השולחן עסק בחיבור הממשלה עם גורמי פעילות אחרים – אקדמיה, מכוני מחקר, שגרירויות וקונסוליות, תקשורת, ובשאלה  איך אפשר לחזק ולשווק את הקשרים בין השחקנים במרחב? נידונו רעיונות לחיזוק הקשרים בין מגוון השחקנים: הועלתה הטענה כי לירושלים יכולת למשוך אליה ארגוני חברה אזרחית חזקים, במידה והדבר מאפשר חיזוק ממשקים עם הממשלה, הועלו רעיונות לפורומים מקצועיים של שחקנים שונים כגון: 'פורום רחביה' – פורום מכוני מחקר וחשיבה, ופורום של ארגוני מגזר שלישי היושבים בירושלים.

הועלו מספר רעיונות לחיזוק ממשקי הידע בין הממשלה והעירייה ומכוני המחקר- צורך במקום פיזי המאפשר עבודה משותפת על פרויקטים, קיום כנסים משותפים, סדרות של הרצאות של חוקרים במשרדי ממשלה וימי לימוד והעמקה בתחומים הנוגעים לעבודת הממשלה.

סיכום היום:

רו"ח עוזי שר, סגן בכיר לחשב הכללי, חטיבת נכסים ולוגיסטיקה

שר סיפר כי נכנס לחטיבת נכסים לפני כעשרה חודשים. לדבריו, במשך שנים העגלה לא זזה – ומעט מאד נבנה. כיום מברך על ההתקדמות והעשייה המשותפת, יש להוסיף ולשלב כוחות על מנת להעיר את המרחב ולהופכו לרב שימושי. אפשר להכניס אליו גלריות ותרבות, ויש ליצור חיבור גם עם גורמים סובבים כגון ביטחון המוזיאון והאוניברסיטה.

ערן הראל הוסיף כי הדיור הממשלתי משנה את אופי עיצוב משרדי הממשלה וחותר לעיצוב חדשני ועדכני יותר. כך למשל הוצגו מבחר תמונות משיפוץ רשות המיסים ברעננה.

אינג' יואל אבן – מהנדס העיר ירושלים

בירך על קיומו של היום ואווירת השיתוף והשיח שנוצרה. בעיניו, ניתן להגדיר שתי משימות של האתגר שלפנינו –

המשימה הקלה היא להביא את משרדי הממשלה והיחידות השונות לירושלים.

המשימה הקשה היא שהיחידות הללו ירצו להגיע לכאן – לא מתוקף חוק אלא מבחירה. לכן החשיבות ביצירת מרחב עירוני תוסס: המטרה היא להביא את הרכבת הקלה אל משרדי הממשלה, לפתוח את המרחב לציבור – להבדיל מהמצב כיום, בו, לדוגמא, יומיים לאחר סלילת כביש בעלויות של עשרות מיליונים, הוא נסגר לתנועת הציבור הכללי מטעמי אבטחה. מטרת העירייה היא ליצור עיר שרוצים לעבוד בה ולגור בה, ושיש בה תרבות ומסחר. צוות העירייה עובד קשה מאד להפוך את החזון למציאות, וימשיך להעמיק את הקשר עם גורמי המדינה כדי לייצר את התוצר הטוב ביותר מבחינה תכנונית ועירונית.