מעבר לכלכלה מעגלית – כלי מדיניות ומודלים עסקיים
סגירת מעגל הייצור: ניתוק בין צריכה ושימוש בזבזני במשאבים לבין ייצור וצמיחה כלכלית
כלכלת העולם כיום היא ברובה לינארית- מסלול החיים של מוצרים מתחיל בתהליך הייצור, עובר בצריכה, ומסתיים כפסולת. מערכי הייצור והצריכה מתאפיינים בחוסר יעילות ושימוש בזבזני במשאבי הטבע, וכתוצאה מכך אנו עדים להשפעות שליליות על הסביבה ופגיעה ברווחת הפרט (דילול משאבים, אשפה, זיהום קרקע, מים ואוויר).
כלכלה מעגלית חותרת לסגור את מעגל הייצור: להפחית את כמות המשאבים החדשים בהם נעשה שימוש ואת כמויות הפסולת הנוצרות כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה. זאת באמצעות מודלים עסקיים המאפשרים שימוש חוזר במשאבים, שימוש מחדש במוצרים ומיחזור.
עוד אודות הגדרת כלכלה מעגלית וסימביוזה תעשייתית ראו כאן.
החל משנת 2012 מוביל מכון ירושלים למחקרי מדיניות שורה של מחקרים ופרויקטים שמטרתם הנעת המעבר לכלכלה מעגלית. מהלך זה מתבטא בפיתוח מודלים עסקיים מעגליים וגיבוש מדיניות המעודדת הסרת חסמים ליישום מודלים אלו, תוך שמירת התחרותיות של חברות ומפעלים. במהלך השנים המכון רכש ניסיון נרחב וייחודי בתחום, הן בעבודה מול חברות עסקיות והן בעבודה מול קובעי מדיניות. כיום מקדם המכון, בהובלתה של ד"ר אהוד סגל, הטמעת עקרונות אלו בקרב רשויות בישראל.
התפתחות המחקר אודות כלכלה מעגלית במכון ירושלים:
פרויקט R2π:
פרויקט R2π פעל בשנים 2016-2019. הפרויקט בוצע במסגרת HORIZON 2020 עבור האיחוד האירופי. R2π עסק בפיתוח מודלים עסקיים ומדיניות כלכלה מעגלית תוך ניצול הזדמנויות והתמודדות עם כשלי שוק במדינות אירופה.
התוצרים העיקריים של הפרויקט הם:
- 'ארגז כלים' ליישום מודלים עסקיים מעגליים
- 'חבילות מדיניות' – המלצות לכלי מדיניות לקידום כלכלה מעגלית:
במסגרת הפרויקט נבחנו 22 מודלים עסקיים מעגליים של חברות בינלאומיות, וביניהן החברות: PHILIPS, ROLLS-ROYCE, INDITEX, MUD-JEANS, ROCK-WOOL ניתוח זה הוביל לגיבוש של חבילות מדיניות בשישה סקטורים: מים, מזון, בנייה, פלסטיק, טקסטיל ואלקטרוניקה.
המלצותיו של הפרויקט נתקבלו ואומצו גם בתכנית החדשה של האיחוד האירופי לקידום כלכלה מעגלית (EUCEAP 2.0).
פרויקט Spree
הפרויקט בוצע עבור האיחוד האירופי בשנים 2012-2015, במסגרת תכנית FP7 7th framework program. במהלכו נבנו מודלים עסקיים לצריכת מוצרים כשירות לעומת רכישה ובעלות ונוסחו חבילות מדיניות שמטרתן לייצר שינוי בהתנהגות הצרכנית: מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים (שירותיות - Servicizing) . חבילות המדיניות עסקו בשלושה סקטורים: מים, תחבורה וחקלאות-מזון.
פרויקט Target
הפרויקט בוצע במסגרת תכנית FP7 עבור האיחוד האירופי בשנים 2010-2012. נועד לסייע לקובעי מדיניות ליצור "מפת דרכים" אסטרטגית למדיניות המחקר והפיתוח שלהם. במסגרת הפרויקט בוצעה הערכת פערים טכנולוגיים, זוהו כשלים מערכתיים ופותחה מדיניות יעילה למיקוד משאבים.
ערכת הכלים שנוצרה ('toolkit') עודדה קובעי מדיניות ומשרדי ממשלה להחליט על אופני התערבותם בשוק, במטרה לספק תמיכה לצמיחתן של תעשיות ביוטכנולוגיה וחדשנות.