מקומות קדושים

סכסוכים במקומות קדושים הם בעלי אופי מורכב השונה במהותו מסכסוכים טריטוריאליים אחרים. הבנה זו הולכת וגוברת בקרב חוקרים במהלך עשרים השנים האחרונות. לאתר קדוש יש משמעות עמוקה, המשלבת אמונות, רגשות חזקים, ערכים "קדושים" ותפיסות של זהות עצמית, ולכן כדי לפתור קונפליקטים על המקומות הקדושים, יש להיות מצויד בידע מורכב: ידע זה צריך לכלול הבנה של המשמעות התרבותית, הדתית, החברתית והפוליטית של המקום הקדוש לכל אחת מהקבוצות המתחרות, כמו גם היכרות עם סכסוכים דומים במקומות אחרים בעולם.

החוקרים שלמדו את המצב במקומות קדושים משותפים ליותר מקבוצה דתית אחת מדגישים במחקריהם את המשתנים הבאים בהערת הסכסוך: אופי הסכסוך, האם הוא על זכות הפולחן או על שליטה במקום ואת הסבירות לפתרון הסכסוך, אך רובם אינם מתייחסים ליעילות ולאפקטיביות של הכלים השונים לפתרון סכסוכים, כמו למשל האם שמירה על הסטטוס-קוו מסייעת לפתרון הסכסוך, או האם קיומו של מנגנון דיאלוג יכול לסייע במניעת התפרצותם של סכסוכם או יישובם במקרה שהם פרצו.

סדרת הפרסומים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות על מקומות קדושים ועל הסכסוכים המתגלעים בהם, נועדה להוסיף מקרי מחקר לגוף הידע על נושא מיוחד זה. דגש מיוחד ניתן לחקר הסכסוך בהר הבית ומקומות קדושים בירושלים.

המחקרים מציגים ארבע סוגיות מרכזיות הקשורות להבנת סכסוכים במקומות קדושים:

א. אמצעים התורמים למניעת סכסוכים - כמו למשל קיומו של דיאלוג בין הצדדים, שקיפות בפעולות כל אלה שיש להם נגיעה למקום הקדוש

ב. שיטות בקרת נזקים בסכסוכים - כמו למשל, משא ומתן הכרוך בוויתורים של הצדדים לסכסוך

ג. כלים לניהול סכסוכים - למשל ועדות בינדתיות, ועדות מקצועיות כמו ועדות תכנון ובנייה המהוות פורום לליבון בעיות בהיבט מקצועי

ד. שיטות פתרון סכסוכים - כמו למשל חלוקת השימוש במקום הקדוש על ידי הקצאה של מקום נפרד לכל קבוצה (לדוגמא נשות הכותל והתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית שקיבלו מרחב חדש מדרום לרחבת הכותל המערבי) או חלוקת זמנים.