סגור

מקומות קדושים

- היום
|
סוג מחקר: מחקרי מדיניות

סכסוכים במקומות קדושים הם בעלי אופי מורכב השונה במהותו מסכסוכים טריטוריאליים אחרים. הבנה זו הולכת וגוברת בקרב חוקרים במהלך עשרים השנים האחרונות. לאתר קדוש יש משמעות עמוקה, המשלבת אמונות, רגשות חזקים, ערכים "קדושים" ותפיסות של זהות עצמית, ולכן כדי לפתור קונפליקטים על המקומות הקדושים, יש להיות מצויד בידע מורכב: ידע זה צריך לכלול הבנה של המשמעות התרבותית, הדתית, החברתית והפוליטית של המקום הקדוש לכל אחת מהקבוצות המתחרות, כמו גם היכרות עם סכסוכים דומים במקומות אחרים בעולם.

החוקרים שלמדו את המצב במקומות קדושים משותפים ליותר מקבוצה דתית אחת מדגישים במחקריהם את המשתנים הבאים בהערת הסכסוך: אופי הסכסוך, האם הוא על זכות הפולחן או על שליטה במקום ואת הסבירות לפתרון הסכסוך, אך רובם אינם מתייחסים ליעילות ולאפקטיביות של הכלים השונים לפתרון סכסוכים, כמו למשל האם שמירה על הסטטוס-קוו מסייעת לפתרון הסכסוך, או האם קיומו של מנגנון דיאלוג יכול לסייע במניעת התפרצותם של סכסוכם או יישובם במקרה שהם פרצו.

סדרת הפרסומים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות על מקומות קדושים ועל הסכסוכים המתגלעים בהם, נועדה להוסיף מקרי מחקר לגוף הידע על נושא מיוחד זה. דגש מיוחד ניתן לחקר הסכסוך בהר הבית ומקומות קדושים בירושלים.

המחקרים מציגים ארבע סוגיות מרכזיות הקשורות להבנת סכסוכים במקומות קדושים:

א. אמצעים התורמים למניעת סכסוכים - כמו למשל קיומו של דיאלוג בין הצדדים, שקיפות בפעולות כל אלה שיש להם נגיעה למקום הקדוש

ב. שיטות בקרת נזקים בסכסוכים - כמו למשל, משא ומתן הכרוך בוויתורים של הצדדים לסכסוך

ג. כלים לניהול סכסוכים - למשל ועדות בינדתיות, ועדות מקצועיות כמו ועדות תכנון ובנייה המהוות פורום לליבון בעיות בהיבט מקצועי

ד. שיטות פתרון סכסוכים - כמו למשל חלוקת השימוש במקום הקדוש על ידי הקצאה של מקום נפרד לכל קבוצה (לדוגמא נשות הכותל והתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית שקיבלו מרחב חדש מדרום לרחבת הכותל המערבי) או חלוקת זמנים.

פרסומים
לכל הפרסומים

יחסם של מדינת ישראל והציבור היהודי לגווניו להר-הבית (1996-1967)

דפי רקע לקובעי מדיניות - פרסום מס' 3

1997 | מחברים: ד"ר אמנון רמון...

כיצד הצליח דיין לגבש את הסטטוס־קוו החדש בהר-הבית? מהו סוד כוחו וכיצד הוא מחזיק מעמד חרף הלחצים לשנותו? מהי עמדתם של הרבנות הראשית, פוסקי ההלכה החשובים וממשלות ישראל בסוגייה הרגישה? מיהן הקבו...

העיר העתיקה

דפי רקע לקובעי מדיניות - פרסום מס' 12

| מחברים: ד"ר אמנון רמון, רות לפידות...

במסגרת צוות החשיבה והמחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל בנושא עתידה של ירושלים, הוקמה ועדת משנה לסוגיית העיר העתיקה. מטרת הוועדה היתה לבדוק בשלב הראשון את המצב הקיים בעיר העתיקה, ובהמשך לשקול ח...

גאו-פוליטיקה של יצירת פנתיאון: קבורתו של מוחמד עלי באל-חַרַם אל-שריף/הר-הבית, 1931

פרסום מס' 446

2015 | מחברים: מעוז עזריהו, פרופ' יצחק רייטר...

למען ציון לא אחשה?: יחס יהדות התפוצה לירושלים

פרסום מס' 414

2011 | מחברים: אייל צור, גבריאל (גבי) שפר...