הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
איכות חיים הוא מושג כללי המתייחס להערכת סטנדרט המחייה של חברה, קהילה ויחידים על כל מרכיביה. הוא רחב ובעל פירושים שונים אשר נובעים מהבדלים תרבותיים ואישיים. האיחוד האירופי למשל מגדיר איכות חיים כ"רווחה אנושית הנמדדת על פי מדדים חברתיים, להבדיל ממדדים כמותיים של הכנסה ותפוקה".
כיצד ירושלמים תופסים את המושג "איכות חיים"?
עריכתו של מחקר זה הוא תולדה של מסקנות מחקר הגירה לירושלים וממנה- בו נימקו הן העוזבים והן הנכנסים כי הסיבה להגירה קשורה ב"איכות חיים". אך כיצד תופסים ירושלמים את המושג איכות חיים? מטרת הפרויקט היא לפתח מדדים, אשר יסייעו בידי מקבלי החלטות וקובעי מדיניות לבחון את איכות החיים בירושלים. מדדים אלו יאפשרו להבין את מצבה של העיר ויהוו "סמנים" המאותתים ומעידים על שינויים ומגמות.
השלב הראשון של המחקר כלל סקירת ספרות והוצגו גישות של ערים בעולם למדידת איכות החיים בהן. בסקירת ספרות מצאנו כעשרה נושאים משותפים אשר מופיעים, בתכיפות גבוהה, כנושאים מרכזיים במדידת איכות חיים: דיור, הכנסה, תעסוקה, קהילה, חינוך, סביבה, מעורבות אזרחית, בריאות, בטיחות וביטחון אישי.
השלב השני התמקד בבחינת המרכיבים העיקריים של איכות חיים גבוהה כפי שנתפסים על ידי תושבי ירושלים. מהמחקר עולה שהמרכיבים העיקריים של איכות חיים גבוהה בעיר בקרב כלל האוכלוסייה היהודית הם: תחבורה ציבורית יעילה, עיר נקייה, היצע של גני משחקים ופארקים, סביבה ירוקה ומטופחת וחינוך איכותי. בקרב האוכלוסייה הערבית קדמו למרכיבים שצוינו לעיל שני מרכיבים נוספים: אפשרויות לבניית דירות למגורים ותשתיות פיזיות נאותות.
אז איך ירושלמים תופסים איכות חיים?
השלב השלישי עסק בפיתוח מערכת מדדים מותאמת לעיר ירושלים ובהרצתם של המדדים. כל נושא שנבחר כמרכיב עיקרי באיכות החיים כולל מדד או מספר מדדים שיאפשרו לבחון את מצב העיר בנושא זה. המדדים מבחינים במידת האפשר בין שלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות בירושלים - האוכלוסייה הכללית (חילונים ודתיים), האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. כמו כן ישנה השוואה בין ירושלים לערים הגדולות בישראל. המחקר בנושא איכות חיים בירושלים נערך כחלק מתכנית היובל, תכנית לפיתוחה הכלכלי של ירושלים.
מדדי איכות חיים בירושלים – בחינה סובייקטיבית
תכנית היובל: איכות חיים | פרסום מס' 509
יום האישה הבינלאומי: הנשים הירושלמיות נפגעו כלכלית יותר לעומת הגברים הירושלמיים בשנת משבר הקורונה
שמאל, ימין ופייק פוליטיקה – אתגרי 2021 אל מול מחדלי 2020
גל שלישי בירושלים? אלו השכונות המועדות להתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה
דו"ח: מספר הפונים לטיפול נפשי זינק במשבר הקורונה
תוכנית חדשה במזרח ירושלים: מוסכים לעיסאוויה והייטק לוואדי אל ג'וז
הארץ: מה זה משנה סיפוח "גדול" או "קטן" – האסון בדרך
משחקי הכיס – פרק הבכורה: שאול אמסטרדמסקי בתוכנית כלכלית חדשה
ההתמודדות עם מגפת הקורונה במזרח ירושלים – תמונת מצב מאי 2020
ערוץ 7: איילת שקד בכנס של מכון ירושלים: נהיה אופוזיציה לוחמת
מכת הקורונה: כ-82,000 בקשות לדמי אבטלה הוגשו בירושלים מאז תחילת חודש מרץ
שלל מאמרים וטורים בנושא נגיף הקורונה
גלובס – ישראל קמחי: "המשבר מזכיר לי את העוצר של המנדט הבריטי"
ד"ר אמנון רמון בדמרקר: סטארט-אפ ישראלי בן 50: לספח שטח – אבל לא את מי שחי בו
במנהרה אל העתיד של ירושלים: צפו בתמונות מסיור יוצא דופן
התעמרות משטרתית הנמשכת מאז תחילת הקיץ: אקדמיה לשוויון עם תושבי עיסאוויה
ראש השנה תש"פ: 919,500 תושבים ותושבות בירושלים
מהזבל ועד הפקקים: 10 ירושלמים מנתחים מה יקרה כאן בשנה הקרובה
חוזרים לבית הספר: 7 עובדות ו-7 גרפים על מערכת החינוך המרתקת בעולם – כאן בירושלים
תחנה סופית: איך תשפיע הרכבת לתל אביב על התעסוקה והפקקים בעיר?
ניר חסון בהארץ: ליהודים בירושלים חשוב הניקיון, הפלסטינים עוד מייחלים לבית
הרוב היהודי מצטמק, מזרח העיר בהקפאה: ירושלים במספרים
